ראשית 35

מאת: יסו"ד  ::  גליון מס': 35

מאז ומתמיד, הסיסמה הסוציאליסטית הייתה "התארגן". הבסיס לכל שינוי שאינו מיוסד על כוח ההון הוא בפעולה מאורגנת ומאוחדת של רבים. הסיסמה ישנה, אבל מזה שנים שבישראל היא עומדת מיותמת ממעשה. גם תומכי ההסתדרות וגם מבקריה יודעים שמזה שנים ארוכות היא לא עסקה בארגונם של עובדים חדשים. מוקדי הכוח שלה בתעשייה הלכו והידלדלו, וגם במקומות בהם עדיין יש לה דריסת רגל גדולה, כמו למשל בקרב עובדי המדינה, היא מצויה בנסיגה מול כניסתן של מגמות העסקה חדשות שהולכות ותופסות מקום מרכזי: עובדים בחוזים אישיים, עובדים ארעיים, עובדי קבלן ועובדי חברות כוח אדם. עובדים אלה לא זכו למענה ארגוני במשך שנים ארוכות, והארגונים החברתיים שסייעו להם (ועשו עבודה מאד ראויה) התרכזו בעיקר בייעוץ משפטי בעניין הפרת זכויותיהם האינדיבידואליות. התחום של ארגון עובדים נותר מיותם בבחינת "דבר שראוי לעשותו" אך אין איש יודע כיצד.
אם יש מגמה שצריכה היום לעורר את תקוותנו ולרתום אליה את מאמצינו הרי אלו הן התארגנויות העובדים החדשות. עובדי קבלן, מאבטחים, מלצריות בבתי קפה - מתארגנים, דורשים את זכויותיהם ופעמים רבות גם משיגים הישגים. התופעה קיימת לא רק בקרב עובדים מוחלשים: גם בעיתון "הארץ" - שהמו"ל שלו היה מי שהחדיר את נורמת ההעסקה בחוזים אישיים לעיתונות - הוקמה כעת נציגות עובדים שנושאת ונותנת מול ההנהלה.
וכעת, כמה מהפעילים המרכזיים שעסקו בארגון נציגויות העובדים החדשות (ביניהם לא מעט חברים מיסו"ד) הקימו, ביחד עם חלק מהנציגויות החדשות של העובדים, ארגון גג לנציגויות העובדים החדשות בשם "כוח לעובדים".
מי שראה את הכוחות המאורגנים שפעלו בעת שביתת המלצריות ב"קופי טו גו" בכיכר אנטין בתל אביב, כש"כוח לעובדים" עוד היה בשלב העוברי יודע שארגון העובדים החדש נותן תשובה וכוח על אף שהוא מבוסס על עבודה מתנדבת ולא על גב כלכלי גדול במיוחד. כנגד הניסיון לשבירת המלצריות שמאחוריו כל המשקל של עלית-שטראוס, נעמדו עשרות רבות של פעילים במשמרות מתואמות, בעבודה תקשורתית מתוחכמת והחזירו מלחמה.
כעת, עם הקמת הארגון, ולאחר פתיחתם של מטות פעולה בתל אביב, בירושלים ובחיפה, יש לקוות שהאנרגיה הזאת תהיה לרשות התארגנויות רבות נוספות, ושנוכל, לאט לאט, להסיט מחדש את המטוטלת, שנטתה בשנים האחרונות באופן מובהק לטובת ההון, בכיוונה של העבודה.
הרעיון שהתארגנות היא דרך לגיטימית להיאבק ולהשיג את זכויות העובד חוזר ותופס מקום משמעותי. יש מקום גם להתחיל ולחשוב איך התארגנות עובדים תהיה הבסיס למימוש זכויותינו הדמוקרטיות כאזרחים וכבני אדם. בהקשר זה, מילותיה של רחל המשוררת עודן מהדהדות היטב:
בְּטֶרֶם אָתָא הַלֵּיל – בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הַכֹּל!
מַאֲמָץ מְאֻחָד, עַקְשָׁנִי וָעֵר
שֶׁל אֶלֶף זְרוֹעוֹת. הַאֻמְנָם יִבָּצֵר לָגֹל
אֶת הָאֶבֶן מִפִּי הַבְּאֵר?