שיחת בוקר בגלי צה"ל, 6.7.04, 8:10.

מאת: אודי מנור  ::  2004 / 07 / 6

המראיין רפי 'הרגיש' רשף, משוחח ען חבר הכנסת יחיאל חזן מהליכוד. מסגרת השיחה: "החלק הפוליטי" לו מוקדש בכל בוקר זמן שידור חשוב, זאת במסגרת התכנית "נכון להבוקר". החלק הפוליטי משובץ בדרך כלל אחרי חלק 'הדרמה הנוגעת-ללב היומית' [כלב נשך ילדה, תאונה קטלנית בשרון, טיל נפל בשדרות, תקרית קשה בשכם, וכיו"ב]. ההקשר: יום קודם הצליחה ממשלת שרון לסחוט תיקו בהצבעת אי אמון, גם בזכותו של חבר הכנסת יחיאל חזן, שתשעה ימים קודם לכן סבל מהתקפת לב, ובמצוות רופאיו נח בביתו, עד אשר הוזעק למליאה להציל את הקואליציה.

רפי: "עד כדי כך המצב היה חמור?".
חזן: "אכן. אבל למרות חוסר הנעימות הרגשתי שעלי להיות שם ולהציל את ממשלת שרון, שהיא הטובה ביותר האפשרית כרגע".
רפי: "אבל למיטב זכרוני אתה דוקא עשית צרות לשרון עם תכנית ההתנתקות".
חזן: "נכון, ואני מבטיח להמשיך ולהאבק בתכנית הזו ולהצביע בכנסת נגדה. אבל למרות זאת ממשלת שרון תרמה תרומה עצומה והגיעה להישגים יוצאים מהכלל, למשל בתחום החברתי-כלכלי".

כאן, כך היו אומרים ברחוב, הרים חזן לרפי 'כדור להנחתה'. בשם זכות הציבור לדעת וכלביותה השומרת על הדמוקרטיה של העיתונות החוקרת [אם יש קלישאה שנשכחה, אנא עדכנוני], אמור היה רפי בנקודה זו לשאול שאלות ברוח כזו: "הישגים?! האמנם?! ואני חשבתי שישנם 11% מובטלים, וששיעור הצמיחה שואף לאפס, ושמאות אלפי אזרחים לא מקבלים שכר, ושהעובדים הזרים זוכים כאן ליחס של תושבים סוג ז'", או משהו כזה.
לא.
בנקודה זו שאל רפי: "חבר הכנסת חזן, איך הבריאות?"