"אין דבר כזה 'חברה'. רק אנשים"
מאת: ישי פרסול  ::  2004 / 09 / 27
במאמר מריר, מלא סתירות וקטנוני מנסה אברהם טל לסכם את שביתת ההסתדרות ["הארץ כלכלה", 26/9/04]. נראה שטל מתקשה להתמודד עם הגישה המתונה יחסית (והנדירה) בה הציגה התקשורת את פעולת ההסתדרות בשבוע שעבר, לכן הוא מבקש לתקוף את כל מה שהיה מוצלח ונכון בשביתה הזו: כלליותה, הסולידריות שהופגנה בה, עצמתה וחשיבותה לקראת המאבקים הבאים.
ראשית מבקש טל לשבור את "מיתוס" כלליותה של השביתה - הוא מגלה לנו כי בעצם היו כמה עובדים, גם במשרדי הממשלה וגם ברשויות המקומיות, שהגיעו לעבודתם כרגיל. "שוברי שביתה" נהוג לכנות את אלו אך טל שומר על ניטראליות עיתונאית. מעניין שזו אינה מפריעה לו לכנות את חברי הועדים הגדולים "עובדי המונופולים" ולהוסיף על כך שלל מחמאות ולקשור לראשם של עובדים אלו עוד ועוד תארים חיוביים ומקוריים. אך טל לא מסתפק בתגובתנו הנדהמת לעובדה המפתיעה והלא נורמלית שהיו כמה חריגים טבעיים בקרב כ-700,000 שובתים. עתה הוא מנסה לרמוז לנו, בעדינות, כי יתכן והועדים החזקים הצטרפו למאבק לא רק בשל תמיכתם בעובדי הרשויות כי אם גם לאור האינטרס הסמוי שלהם. כמובן שעיתונאי רציני כמו אברהם טל לא ישאיר אותנו במתח אלא יספר לנו מהו אותו אינטרס סמוי: הרצון להצהיר בפני הממשלה על יכולתם של העובדים לממש את זכותם הדמוקרטית להשפיע על מדיניות הממשלה המבקשת להרע את תנאי העסקתם. באמת משמעות רדיקלית וחדשנית מדי שהעניקה ההסתדרות למושג סולידריות: שיתוף פעולה ממנו יוצאים נשכרים כל הצדדים - אלו המשתתפים על פי יכולתם ואלו היוצאים נשכרים על פי צרכיהם. הרי מן הידועות היא שסולידריות שאין בה הקרבה עד מוות למען האחר רק לשם שמיים - כמו בסרט הוליוודי נוצרי גרוע במיוחד - אינה סולידריות באמת.
וכאילו לא די בקשיינו לסגור את פינו הפעור מתדהמה מגילוייו ותובנותיו של העיתונאי החרוץ, מוסיף טל ומודיע כי יש בשביתה זו תקדים מסוכן: "האם יושבת בעתיד נמל התעופה כדי לתמוך בתביעות שכר של העובדים הסוציאליים ?" הוא שואל. או במילים אחרות: האם יתכן שעובדים ממגזרים שונים יסייעו זה לזה ? הייתכן שבני אדם לא יתרכזו רק בדלת אמותיהם אלא ממש יתערבו במצבם של שכניהם ? היתכן שיש דבר כזה - "חברה" ?
אברהם טל לא חושף בפנינו רק את השקפתו הפוליטית. בבהירות, הנדירה אפילו לכותב קיצוני כמותו, אנו נחשפים לעולם הערכים שלו ושל שותפיו לאידיאולוגיה הניאו ליברלית. בבסיסה של השקפת עולם זו עומדים מילותיה של הכוהנת הגדולה, מרגרט תאצ'ר, החקוקים על קברה של החברה האנגלית: "אין דבר כזה – 'חברה'. יש רק אנשים".
אין ספק שארועים בהם מצליחים המדוכאים לשתף פעולה ולהניס, ולו לרגע, את המדכאים, מאיימים על טל ועל שכמותו. ברגעים כאלו הם נאלצים לוותר על חלק מהסובלימציות שהם עושים ולהכנע לגחמתם הקמאית - לחשוף בציבור את התחתית האפלה ביותר של השקפת עולמם, בדיוק כפי שעשה זאת טל במאמרו האחרון - בגסות, באטימות, ברשעות.
אגב, גם אברהם טל מצטרף לשורה הולכת ומתארכת של עיתונאים ואנשי ציבור שהתייחסו בימים האחרונים לעמיר פרץ כמועמד פוטנציאלי לראשות הממשלה.
