שלום כתה א'
מאת: רן רביב :: 2004 / 10 / 28
What did you learn in school today, dear little boy of mine?
I learned that Washington never told a lie
I learned that soldiers seldom die
I learned that everybody's free
That's what the teacher said to me
And that's what I learned in school today
That's what I learned in school...
[את מילות כל השיר הקטן הזה, שנשאר רלוונטי באופן מדאיג למרות כל השנים שעברו מאז נכתב ניתן למצוא ב- http://www.ocap.ca/songs/learnsch.html ]
בשבוע הראשון של שנת הלימודים באוניברסיטה לומדים דברים רבים. לא ברור האם הם כלולים בתוכנית הלימודים הרשמית או שהם התוכנית עצמה, בכל מקרה הם מאלפים. למשל בעיתון הסטודנטים של אונ' תל אביב 'תזה' מצאתי כתוב:
"לימודי b.a. בכלכלה הם בזבוז זמן מוחלט. ישנם לחצים פנימיים ללמד את המקצוע כמדע מדויק. הלימוד כרגע הוא מתמטי וקר, ולא רק שלא מועיל למי שרוצה ליהיות כלכלן אלא שהוא רק מזיק לו"
בהמשך מזמין הדובר לשיחה כל סטודנט מוכשר הרוצה להירשם ללימודי כלכלה כדי להניע אותו מכוונתו לבזבז את זמנו. לכאורה לא אמירות מרעישות, למעשה שגורות על פינו, אלא שכשהן באות מפיו של פרופסור אריאל רובינשטין המרצה בחוג כלכלה הן מקבלות משמעות אחרת.
הדברים אינם זוכים לפרסום סתם אלא הם חלק ממאבק פוליטי המתחולל בחוג. ראש החוג שהתפטר הוביל מהלך להקמת מכון מחקר על שם עמירם סיוון, במימון עיקרי של בנק הפועלים. רובינשטין, שחשב שיש כאן גם בעיה אתית חמורה בו מושא המחקר מממן את החוקרים באופן ישיר, וגם התנגד לסדר היום של המכון ולהעשרה נוספת של החוג לכלכלה, הצליח להכשיל את המהלך. מ"מ ראש החוג, יצחק זילכה, גם הוא תומך ברובינשטין בעניין זה. גם הוא טוען "אנו שמים דגש רב מידי על יעילות כלכלית ופחות על מדי על חלוקה צודקת".
מה ניתן ללמוד מהמקרה.
את רובינשטין שמעתי כבר אומר דברים דומים על לימודי הכלכלה. גם אם לא חריפים כל כך. הוא מצהיר על עצמו שתחומו אינו מאקרו כלכלה, ולכן הערותיו בתחומים אלו נוגעות בעיקר בשאלות מתודולוגיות של התיאוריה הכלכלית תקפותה והדרכים לבחון אותה.
לעומת זאת כאן באו לידי ביטוי ככל הנראה יכולותיו הפוליטיות בלי שום קשר למה שניתן ללמוד ממנו בשאלות מאקרו כלכלה, הוא ממשיך במסעו לניעור ההגמוניה המוחלטת של האסכולה המוניטארית בלימודי הכלכלה בארץ. יש מי שיחשוב שלשם כך אתה זקוק קודם כל לתיאוריה, מרצים, מאמרים, מסתבר שאולי גם, אבל הפוליטיקה מתנהלת בלי לחכות לאלו. וכאן לשם שינוי נמנעה עוד השתלטות של ההון על עוד פינה.
ביכלר וניצן מתארים בספרם איך מעוצבת המחלקה לכלכלה בשיקגו בסוף המאה ה –19. כשבעלי הון ביניהם רוקפלר, תורמים סכומים נאים המבטיחים את תחומי ותוצאות המחקרים שיעשו בפקולטה. כל מי שלא יכול להשתלב בהנחיות הכלליות מוצא את דרכו החוצה. נראה שרובינשטין זיהה כיוון דומה בחוג לכלכלה והוביל מהלך נגד, מוצלח בינתיים. עכשיו, לעומת פעמים אחרות בהן התבטא בפורומים כאלו או אחרים, הוא שולף ציפורנים. בזמנים אלו גם זו חדשה טובה.
ברכבת בדרך לאוניברסיטה מצאתי במוסף הכלכלה של ידיעות אחרונות ידיעה אחרת, בה מסופר שעובדי שופר סל הצליחו לכפות על ההנהלה לקיים אתם מו"מ תוך שהיא מכירה בועד ומתחיבת שהמו"מ יהיה פתוח [ויתרה על התנאי להקפאת שכר כשלב ראשון] ויותר חשוב מכך כל הסכם שיהיה בסופו של המו"מ יהיה הסכם קיבוצי, כלומר עדכונו של הקיים, ולא פירוקו.
האיום שהכריע את ההנהלה היה האיום לעשות שימוש בדמות הטלוויזיונית 'לובה' והצגתה כנרמסת על ידי בעלי הסופר. נראה שהנזק הכספי הצפוי להם מפרסומת כזו היה גדול, על פי חישוב הבעלים, מהחיסכון הצפוי מהעסקת העובדים בתנאי עבדות.
נראה שיש לנו מה ללמוד מועד העובדים של שופר סל…
חוץ מזה, עדי אופיר הסביר לי שהבעיות היחידות שיש הן הכיבוש ופיטורי הדוקטורנטים באונ' תל אביב, וגם זה בעיקר באופן בו הדימויים שלהם מיוצגים ומונכחים בתודעתנו, ועד כמה זו שקופה עבורנו. בסוף הסמסטר אסביר לכם מה פירוש המשפט הזה.
או שאחזור לעובדי שופר סל כדי ללמוד.
כלכלה בגרוש
24\10\2004 [נתן]
כל הכבוד לעובדות השופרסל שהצליחו להוריד את הנהלת השופרסל מהרעיונות הנצלניים שלה.ציטוט מגלובס של אתמול
"הושגו הבנות לפתרון הסכסוך בשופרסל ההנהלה נסוגה מהקפאת שכר במשך 5 שנים בנוסף יקודמו בימים הקרובים בדרגה כ-7000 עובדי הרשת - קידום שמשמעותו תסופות שכר של 6% סכסוך העבודה ברשת השופרסל שהוכרז לפני שבוע הסתיים, לאחר שאמש הושגו הבנות בין ועד העובדים וההסתדרות להנהלת הרשת. על פי הסיכום בין הצדדים הקפיאה ההנהלה את הכוונה להקפיא את שכרם של העובדים במשך 5 שנים. ואת הקידום בדרגות. בהתאם לכך יקודמו בימים הקרובים בדרגה כ-7000 עובדי הרשת (קידום שמשמעותו תסופות שכר של 6%). במקביל הכירו נציגי העובדים בכך שיש להקטין את עלויות השכר, אך טרם הוחלט איך המהלך יבוצע. בנוסף להבנות הנ"ל סוכם על הקמת ועדה משותפת אשר תדון בתנאי העבודה. זאת לנוכח טענות ועד העובדים כי תנאי העבודה הפיסיים בסניפים "קשים מנשוא". מחזיק תיק המסחר בהסתדרות יורם אורנשטיין מסר לגלובס כי "הצלחנו להגיע להבנות לאחר שהנהלת הרשת נסוגה מתוכניתה הבלתי מתקבלת על הדעת להקפיא את השכר במשך 5 שנים. ההנהלה הבינה כי אנו תקיפים בעמדתנו וזה סלל את הדרך להגיע לסיכומים אם כי הסכמנו לדון בדרכים לקיצוץ בעלויות השכר."
לא מפתיעה דרכה של החברה ורצונה להוריד אנשים בדרגות ולעבור לשיטה של חברות כח אדם. שבוע שעבר עמדתי בתור הארוך שנוצר ביום רגיל בסניפי ההיפרנטו ובזמן שעמדתי בתור סיפרתי לשכניי לתור על השביתה שעומדת לפרוץ בעוד שבועיים בסניפי השופרסל. כולם היו מופתעים. סיפרתי על כתבה בידיעות של אותו יום בעמוד השני של מוסף הכלכלה ומישהי שהיה לה את העיתון שלפה את החלק ואישה אחרת לקחה את העיתון לקרוא את הכתבה. כל האנשים בתור תמכו בעובדי השופרסל ובמאבקם כשהבינו שההנהלה רוצה להקפיא לעובדות את השכר לחמש שנים, להפוך חלק מהן לעובדי חברת כח אדם וליצור מעמדות של עובדים. כמעט רוב האנשים בתור סבלו או סובלים מבעיות דומות. במחקר שנתפרסם לא מזמן התפרסם כי מנכ"ל השופרסל מקבל שכר פי 38 מהקופאיות. הוא מביא הביתה 166000 ש"ח והן בין 4000 ל- 4500 לחודש. במהלך סכסוך העבודה התפרסם שמנכ"ל הרשת שלח לעובדים מכתב ובו אמר שההנהלה הסכימה להוריד 10% משכרה. הן סיפרו כי הסכימו לסגירת סניפים ולפיטורים. אף אחד לא מדבר על מצנחי הזהב שמנכ"לים מסדרים אחד לשני. היותן של העובדות מאורגנות ומאוחדות ביחד עם עוד עובדים ברשת שינתה את יחסי הכוחות ואני מקווה שאנשים נוספים ברשתות דומות ילמדו מהן, יתארגנו וישנו את המציאות הנצלנית הזאת.
מה שאהבתי במאבק שלהן היה השימוש שלהן בייצוג המזוייף של לובה והשימוש שעשתה השופרסל בדימוי שלה כדי למכור את עצמה. בדיוק אותו דימוי שהרשת השקיעה בו מיליוני שקלים. בפרסומת בראש השנה לובה הייתה נשיאת המדינה. תחשבו על פרסומת 30 שניות של העובדות האמיתיות שיפומפם לראשנו בכל הפסקת פרסומות. איזה השפעה יהיה לזה ?
מי איתנו יודע למשל על החוק שמחייב כל מקום עבודה לתלות דף המפרט את הזכויות והחובות של העובד והמעביד ?
בכל בסיס צבאי מיד אחרי שעוברים את השג רואים דף ובו קובץ של פקודות מטכ"ל. האם כאשר אנו פושטים את המדים מותר להסתיר מאיתנו את החוקים הזכויות והחובות שלנו. החוק הזה נדחה ע"י ארגוני המעסיקים ומשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. בשבוע שעבר התראיין בשש עם שלי בערוץ 2 בני פפרמן, מהרשות לתכנון כוח אדם במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. הוא סיפר לה על 75% מהעובדים במשק שמרויחים עד 4500 ש"ח. האם אותם 75% חסרי כח? האם התארגנותם לא תוביל לשינוי. אולי כדאי שכל רשת שופרסל ורשתות אחרות יתנו דוגמא ובמקום לפרסם רק מבצעים והנחות יתלו שלט כזה? שלט פקודות מנכ"ל ?
מי יודע על כך שהפרסומת של ההסתדרות על הצורך בהעלאת שכר המינימום נפסלה ע"י הרשות השנייה בתואנה שהקמפיין פוליטי, והם לא רצו לשדר אותה עד שבית המשפט הכריח אותם לשדר אותה?
שראשי המשק אומרים שאם זה יקרה הרבה עסקים ייסגרו. אבל מהצד השני לאחר לחצים שהם הפעילו על משרד התמ"ת שונה חוק עידוד השקעות הון החדש ושם מוקצים כ- 450 מיליון ש"ח לעידוד מעסיקים להעסיק עובדים חדשים. הממשלה תיתן להם עד 3000 ש"ח לעובד לחודש כפול שלוש שנים. האם פקחי משרד התמ"ת יצליחו לדעת מי מהמעסיקים מרמה את המדינה? אולי יהיה שווה להם לפטר עובדים ישנים ולהעסיק חדשים בהשתתפות המדינה. אולי עלינו ללחוץ על הממשלה להעניק את הכסף הזה ישירות לכיסי העובדים. מעל 100000 שקל לכל עובד. מה יעשו המעסיקים? יוסיפו עוד 355 שקלים וחצי ויתנו לעובדים שכר מינימום? איזה יופי ארגוני המעסיקים (איגוד לשכות המסחר בראשות סוחר כח האדם ומבטל חק העיזבון אוריאל לין, שגם ניסה בשנה שעברה לבטל את בתי הדין לעבודה ורץ לשם השנה הרבה, והתאחדות התעשיינים)דואגים לעצמם? ואנחנו לא יכולים ???
מי יודע שבתכנית הכלכלית של השנה, בדיוק כמו בתכנית של השנה שעברה ישנה הצעה להכפיל פי 3 את התקופה שעובד כח אדם יהיה רכוש משרד כח האדם מ-9 חודשים לשלוש שנים. בתואנות של תחרות ויכולת להיות "גמישים".
תפיסה כזאת קודם כל מזלזלת בח"כים ובשרים. להעלות הצעה שנדחתה ע"י אותם אנשים שנה שעברה מרמזת על זלזול באינטליגנציה של נבחרינו. מה שמסתתר מאחורי הצעת האוצר היא ההתיחסות לעובדים,לבני אדם, כחומר גלם ולא כהון. בדיוק כמו שהשופרסל רוצה ללחוץ על הספקים שלו להוזיל את מחירי המוצרים הצעת האוצר רוצה להוזיל את המוצר שנקרא עובד חברת כח אדם ולאפשר לחברות למקסם את הניצול. כיום ידוע שחברות גדולות מפטרות עובדים קצת לפני שהם מגיעים לקביעות ושוכרים אותם מחדש לאחר מכן. לדוגמא שבוע שעבר בבולדוג למדנו כמה מרויחות חברות השמירה ממצב עובדי הקבלן, כח אדם, נקיון סיעוד וכו'.
אם השופרסל ומנכ"לים נוספים וחברות נוספות ילמדו מהמהלך של בנות השופרסל ויתייחסו לעובדים כהון אנושי ששווה להשקיע בו ולהשתמש בכך ובתנאי עבודה כדי לתת מוטיבציה לבוא לעבודה בשמחה, מתוך ידיעה שאכפת למעסיק מהן. אם המעסיקים ייתנו גם מניות לעובדות ויתחלקו איתם ברווחים השנתיים ובבונוסים השמנים שהם מחלקים לעצמם יהיה לעובדות ולעובדים של השופרסל יותר רצון לשפר את מצבה של השופרסל. ויעזרו לרשת להיות יותר רווחית.
מה ששינה את האסטרגיה של ההנהלה היה הפחד מפגיעה במותג שהם יצרו, הפסד הכספים שהיה צפוי כתוצאה מהשביתה, וירידה אפשרית במניות של השופרסל.
ידע הוא כח. פוטנציאלי. אם לא מבינים אותו ואם לא משתמשים בו הוא לא שווה כלום. השבוע גיליתי למשפחתי 40000 שקל שהיו מגיעים להם. בסוף שנות החמישים כאשר חיסלו את המעברות סבי רכש דירה דרך האגודה השיתופית "שיכון עובדים" דירת 2 וחצי חדרים בחולון. בתוך מחיר הדירה הייתה כלולה מנייה של צרכניה בסך של כ-15 ל"י, בחוזה אחיד שכל הדיירים חתמו עליו. ההורים שלי ביררו בעבר מה שווה המניה ונאמר להם ע"י הקו-אופ שרק מי שרכש מנייה בשווי של 100 ל"י יקבל את מחירה העכשווי של המנייה- כ-40 אלף שקל. שבוע שעבר התפרסמה ידיעה קטנה בגלובס. אנשים מגבעתיים ששילמו 15 ל"י למנייה תבעו את הקו-אופ וניצחו, והוכללו בפנקס החברים ויקבלו את שוויה של המנייה. אותה צרכניה שכל אחד מהדיירים השקיע בה בשנות החמישים, הפכה את הצרכניות לבעלות הון ועזרה להן להתפתח. עם הזמן הן התמזגו והפכו להיות רשת הקו-אופ המוכרת לנו. רבים הם האנשים שרכשו כך דירות בשנות החמישים וחיטוט קצר במסמכים ישנים אם נשמרו יכול לעזור להם כיום. חבל רק שזה פורסם רק בגלובס לתקופה קצרה. בשכונה שסבי גר בה, שכונה של בתי רכבת רב התושבים הם אותם התושבים שקנו את המנייה. כעת הם מחפשים במסמכיהם לראות האם השקעתם בעבר תישא להם היום פרי.
אגודות שיתופיות כמו הקו-אופ ושיכון עובדים הם האלטרנטיבה למשרדי כח האדם. באגודה שיתופית העובדים הם גם העובדים וגם הבעלים וההנהלה. קבלת ההחלטות היא במשותף, כאשר לכל אחד קול שווה. כולם מחזיקים בכמות שווה של מניות כולם מקבלים שכר שווה. אם בארצות כמו באמריקה או אירופה ממשלות נותנות עדיפות לאגודות שיתופיות במכרזים על פני משרדי כח אדם. האם פה זה בלתי אפשרי ? ? ?
באתר של inequlity ישנה הפנייה לועידה של 2004 ואפשרות להוריד סרט וידאו של ברברה ארנרייך, שפירסמה בספרה "כלכלה בגרוש" את נסיונותיה כעובדת זמנית בעבודות זמניות, אחת מהן ברשת "וול מארט" (שבעליה בני משפחת וולטון מובילים את רשימות המיליארדרים של פורבס). השיטות שהומצאו בוול מארט הן הדוגמא העסקית של מנהלי השופרסל. כיום גם שם התאגדו הנשים העובדות ברשת והן תובעות את וול מארט על אי תשלום שעות נוספות וכו.
רק התארגנות של העובדים בקבוצות השפעה תשנה את המצב ותהווה כח נגדי ללחצי המעסיקים.
ולסיום הצעה. בואו נתארגן ונצלם את ה"זכותונים" של "קו לעובד" וניתלה אותם על כל עץ רענן, ונלמד כל עובד לדרוש את המגיע לו מהמעסיק בעזרת בתי הדין לעבודה.
תודה לכן, אריאלה סיסו וראשי הוועד של השופרסל על שהראיתם שאפשר אחרת
נתן שלום.
ראשית תודה על ההרחבה החשובה בעניין עובדי השופרסל. הערה אחת חשובה בעיני:
עובדי השופר סל הצליחו לא בזכות בית הדין לעבודה אלא בזכות העובדה שעצרו את תהליך הפירוק בשלב בו היו עדין עם כוח שנבע מהעובדה שהיו מאורגנים.
וכפו מו'מ משותף על ההנהלה כשהתנאי המוקדם היחידי משני הצדדים היה שההסכם בסופו עדין יהיה קיבוצי, וישאיר אותם כועד עובדים מאורגן.
לכאורה עניין טריוויאלי. בימינו זהו הישג מאוד משמעותי.
בתי הדין לעבודה ככל שנעריך את עמדותיו של נשיאי בית הדין אדלר ואלישבע ברק, לא יוכלו אלא לפעול במסגרת החקיקה הקימת. חקיקה שחברות כוח האדם דוחפות ומקדמות כבר שנים לטובת חברות כוח האדם ושות.
לכן לא כדאי לסמוך עליהם יותר מידי.
בעיני השאלה היסודית כאן היא ההתארגנות המשותפת.
שבת שלום
רן
רן שלום. את ההרחבה הזאת כתבתי באחת התגובות למאמרו של איציק ספורטא ב"עוקץ" בנושא מאבק עובדות השופרסל. רציתי להראות כמה גורמים משולבים בנושא הזה. אתה צודק ביחס לפחד מהפרסומת השלילית שלובה יכולה לצבור. רציתי להראות את צביעותו של אוריאל לין, שבעיני הוא בעל עניין ולא אובייקטיבי בנושא בתי הדין לעבודה שהוא לחץ לבטלם ואיך שהוא רץ לשם הרבה השנה. רציתי להראות את כוחו של התשדיר בן ה-30 שניות כאשר הוא מפומפם למוחנו בכל הפסקת פרסומת. איך בוטל הקמפיין של ההסתדרות בנושא שכר המינימום ע"י הרשות השנייה בטענה שהוא פוליטי. איך ראשי התעשיינים (שעומדים להריץ קמפיין נגדי) יוצאים נגדו אבל במקביל לוחצים על משרד התמ"ת לשנות את חוק השקעות הון החדש כדי שיתנו להם כ-3000 שקל לחודש עבור כל עובד שישכרו. את העובדה שקיים חוק שמחייב כל מקום עבודה לתלות במקום זמין פוסטר עם זכויות וחובות העובד והמעביד. אני רוצה להמליץ על האתר של inequlity.org כאשר בצד נמצא conference 2004 ושם אפשר לראות בוידאו את הרצאתה המעניינת מאוד (ומצחיקה) של ברברה ארנרייך, ועוד הרצאות מעניינות מאוד על מצב העובדים בארה"ב. הם עולים בתוכנה winamp. מומלץ!!!
שכחת לציין שבזמן שפסלו את פרסומת ההסתדרות שודרה פרסומת "אובייקטיוית" של דה מרקר על אותו נושא- בכיוון ההפוך
