הללויה
מאת: ישי פרסול :: 2004 / 11 / 17
יש לי חבר שמתפרנס מכתיבה ועריכה בעיתון יומי נפוץ שאינו של המדינה ואינו לאנשים חושבים. לפני כחודש הוא כתב באתר האינטרנט של המפעל על "המתמחה", תוכניתו של איל ההון דונאלד טרמפ, המשודרת בערוץ 10. את עיקר דבריו לא הקדיש לתוכנית עצמה אלא לסולם הערכים אשר בבסיסה, המקדשים את הקשר הפרוטסטנטי בין דת להצלחה כלכלית, ואשר מאפשרים את הצלחתה בכל העולם וגם בישראל:
"את מיתוס ההצלחה האמריקאי לא ניסחו מארק טוויין או אברהם לינקולן, אלא הוראציו אלג'ר ג'וניור, מורה ועיתונאי שנותר אלמוני למדי מחוץ למולדתו. אלג'ר פירסם יותר ממאה ספרי ילדים, שבמרכזם גיבור צעיר ומחונך היטב, איזה דיק או טום, העובד קשה למחייתו, נמנע מפיתויי העיר הגדולה ואט אט מצליח להתקדם אל העושר והאושר. האתיקה הפרוטסטנטית של ההצלחה, קוראים לזה.
אלא שברוב הספרים האלו היה איזה טוויסט. לאמריקאי הממוצע בסוף המאה ה-19, זה שעבד תמורת סנטים בודדים במכרה או במפעל, אי אפשר היה למכור את הקשקוש על הטיפוס ההדרגתי במעלה הסולם. הוא ידע שרוב הסיכויים שגם הוא ייתפגר יום אחד על קו הייצור, עני וחולה, בדיוק כמו כל מי שמסביבו. לכן, לגיבוריו של הוראציו אלג'ר קרה תמיד איזה נס שהקפיץ אותם לתהילה."
כה אמר חברי המלומד ולא ידע עד כמה מהר מתגברים ומתפשטים בערוץ 10 אותם תת-זרמים תרבותיים נסתרים המיובאים מהאימפריה.
בחדשות הערוץ בשבת האחרונה (13/11/04) הובא סיפורו של רפאל הלפרין, מבעליה של רשת חנויות גדולה לממכר משקפיים. סיפורו של הלפרין מתחיל בילדותו בגולה, עת הוכה נמרצות רק בשל היותו יהודי, וממשיך בשבועתו כי לעולם לא יהיה שוב חלש. הילד המוכה החל לחזק את גופו ולעסוק בספורט ובבחרותו הפך למתאגרף בעל שם עולמי, וחשוב מכך - בלתי מנוצח. בהמשך תאר הלפרין את פגישתו עם נזיר בודהיסטי זקן (בדרכו לא"י !) שגרמה לו לשוב אל אוהלה של תורה, ובמקביל להפוך לאיש עסקים ממולח אשר בבעלותו רשת בת 76 חנויות.
הנה לכם הגרסה היהודית לאתיקה הפרוטסטנטית. יש בסיפור, שרקחה עבורנו כתבת ערוץ 10, את כל המרכיבים של החלום האמריקאי, מעודכנים על-פי מיטב ערכי סוף המאה ה-19: הילד האומלל, העבודה הקשה, הנחישות, הנס, ההצלחה וכמובן - עבודת האל שגומל לך במטבעות משלך. המיתוס בן המאה ה-19 אודות ה- "Self Made Man" (שהמאה ה-20 ניפצה ביעילות כה רבה) שב ומופיע במלוא הדרו אצלנו בסלון על גבי קופסת העשרים ומשהו אינץ' שלנו.
סיפורו של הלפרין ייחודי, מעניין ומהווה ביטוי אישי לתהליך כללי אשר עבר על העם היהודי במחצית הראשונה של המאה ה-20. אנו נדרשים למבט נוסף ולביקורת לא על האיש עצמו כמובן אלא על האופן בו בחרו בערוץ 10 לספר את סיפורו. כנראה שבחדשות הערוץ כבר לא מסתפקים באמירה שאם רק נעבוד קשה נצליח (ושאם אנחנו לא מצליחים אנחנו כנראה לא מספיק חרוצים). בסאב-טקסט, בין השורות של הלא מודע התרבותי, הם מבקשים גם לרמוז, בעדינות, שבטח נצטרך בדרך איזה נס אלוהי או שניים. צדה השני של האמירה הזו מחזיר אותנו הישר אל הפרוטסטנטיות - מי שהצליח כנראה שהוא זה שנבחר ע"י האל. הללויה.
