שדולת השכר הנמוך
מאת: עזרא דלומי :: 2004 / 12 / 8
לכאורה - שני צדדים של המטבע. רק לכאורה. למעשה זהו תהליך שהופך את המטבע לבעלת צד אחד. המדובר בהפיכתם של החקלאים לשדולה מרכזית במאבק ליבוא עובדים זרים לארץ. איך קרה שמי שחונכו על אתוס של עבודה עצמית ושכר הוגן נעשו לשוחרי העבודה התאילנדית?
אמת, יש נסיבות מקלות: מחירי המים, צמצום הסובסידיות ומחיר הכסף, כפו על חקלאי שרוצה להתקיים לחתור להורדה דרסטית של מחיר העבודה. לזה נוסף כמובן חוסר הרצון של הדור הצעיר לעסוק בעבודות פשוטות. כך אנו מוצאים ענפים בקיבוצים ובמושבים המורכבים ממנהל ומחבורה של תאילנדים שאחת מהחברות המייבאות אותם נקראת, לא להאמין, 'החולצה הכחולה'. חסרה רק התוספת "והיא עולה על כל העדיים".
מה שמטריד הוא הקלות שבה החקלאים נכנסו לנישה שייעדה להם מדיניות הקיצוצים של הממשלה – להיות שדולה של השכר הנמוך. באחד ממרכזי התנועה הקיבוצית (זה היה לפני ש'עם אחד' חברה 'לעבודה') קרא נתן טל, מזכיר התנועה, לעבר פסח האוספטר, מזכיר 'הנוער העובד': "אתה וההסתדרות שתובעים להעלות את שכר המינימום תביאו לגידול באבטלה". צדק מרקס: ההווייה מעצבת את התודעה, הבעיה שזה בא לה בקלות.
מאבק לצדק חברתי ושדולה ליבוא תאילנדים הם מטבע בעלת צד אחד. הצד שחושב רק על עצמו.
יש ענף אחד בו אין שום נסיבות מקילות להעסקת עובדים זרים או שכירים בכלל, וזהו ענף הרפת.
הענף מוגן לחלוטין מכל תחרות פנימית או חיצונית (ייבוא) היצרנים מקבלים מחיר שנקבע בהסכמה איתם אשר מבוסס על עלות הייצור פלוס תמורה הוגנת!! עבור עבודתם העצמית של החקלאים.
למרבה האבסורד גם ענף זה עובר לידי התאילנדים במהלך שמביא להקטנת עלויות הייצור - והורדת המחיר שמקבלים החקלאים, היורים לעצמם ברגל.
אתה צודק, ברפת זה באמת שטות.
בסופו של דבר הרפתנים יפסידו מכך
