ויסקונסין

מאת: ישי פרסול  ::  2005 / 02 / 1

יצאה לדרך הפרטת שרות התעסוקה.

בעוד חזרה גנרלית לקראת מסיבת הסיום של "המדינה האחראית לרווחת אזרחיה", הכריז הבוקר שר האוצר על הפעלת "תוכנית ויסקונסין" בישראל - הקמת "מרכזי תעסוקה" למובטלים ע"י תאגידים פרטיים. דיווחים על המאורע באתרי האינטרנט של "העיתון של המדינה" ושל העיתון שאינו של המדינה ואינו לאנשים חושבים.

בגליון מס' 4 בכתב העת 'חברה' (נובמבר 2002) כתבה על כך תמי מולד חיו:

"... לאחרונה נשמעים קולות רבים הקוראים להפרטת שירות התעסוקה. קולות אלה מייצגים עמדה הגורסת כי יש לצמצם את מעורבותה של המדינה בחיי התושבים והאזרחים ולתת לכוחות השוק - היד הנעלמה - לכוון את הנושאים החברתיים והכלכליים בישראל. אל אבירי ההפרטה הצטרפו גם הליברלים הטוענים כי טובתו של הנושא – מציאת מקומות עבודה עבור המובטלים - מחייבת את הפרטת השירות. קו מחשבה כזה סותר את הזכות לעבודה מתאימה בשכר הולם, שהיא אחת מזכויות האדם הבסיסיות. על המדינה, באמצעות מוסדותיה השונים, להבטיח זכות זו ולא להתנער ממנה.

קיומו של שירות תעסוקה ציבורי הנותן שירותיו חינם לכל תושבי ואזרחי המדינה הוא אות וסימן כי המדינה מכירה באחריותה כלפי האזרח בכל הקשור למציאת מקום עבודה. יתר על כן, בחוק שירות התעסוקה והנהלים מוגדר בפירוש כי שירות התעסוקה יפעל למציאת עבודה מתאימה לדורשי העבודה וזאת מתוך הכרה במשמעות העבודה בחיי האדם. ..."

בגליון מס' 14 של כתב העת (יולי 2004) מחדד אבישי בניש את הבעייתיות המיוחדת שבהפרטה זו:

"... הבעיה המרכזית בהעברת הפעלת מבחן התעסוקה לידי גורמים פרטיים היא ניגוד העניינים המובנה הקיים בין שיקולי הרווח של הזכיין הפרטי לבין טובת דורש העבודה וטובת הציבור. בעיה זו, שמקובל להציגה כמתח בין רווח לרווחה, קיימת ברוב סוגי ההפרטה של שירותים חברתיים, והיא מתבטאת בכך ששיקולי הרווח של הזכיין עלולים להובילו לחיסכון בהוצאות על חשבון רמת שירותי הרווחה אותם הוא מספק לציבור. אולם, בהפרטה הנוכחית – בדומה להפרטת בתי הסוהר - ניגוד העניינים המובנה בין רווח לרווחה מועצם באופן משמעותי משום שנוסחת התגמול לזכיינים יוצרת זיקה בין רווחיהם לבין השימוש בסמכות שלילת הגמלאות ומאפשרת להם להרוויח גם בגין הוצאת משתתפים מהתוכנית בדרך של רישום סירוב עבודה, במקום בדרך המלך של שילובם בעבודה. מודל זה יוצר תמריץ כלכלי לרישום סירובים ומגדיל באופן משמעותי את הסיכון ששיקולי רווח ולא שיקולים ענייניים יעמדו בבסיס שלילתן של גמלאות. המהלך יגדיל את רווחי הזכיין אך יותיר את המשתתפים ללא עבודה וללא גמלה - תוצאה שמפרה באופן מובהק את זכויות המשתתפים בתוכנית, כמו גם את האינטרס הציבורי בצמצום מימדי האבטלה. ..."

כדאי לקרוא את שני המאמרים על מנת לקבל נקודת מבט נוספת על משמעות המהלך הנוכחי של משרד האוצר והעומד בראשו.