דרושה ועדת חקירה...
מאת: יפתח גולדמן :: 2005 / 02 / 5
הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, החותמת את רשימת הדרישות המוצדקות שבמכתב הרופאים, הזכירה לי בדיחת קרש עתיקה, שקראתי בילדותי בספר שכבר אז היה ישן:
"אני לא מבין מה לא בסדר עם רגל השולחן הזאת", התלונן שוליית הנגרים, "אני מקצץ בה ומקצץ, ובכל זאת היא נשארת קצרה מדי..."
אילו חי הנגר הזה בישראל של ימינו, אולי היה תובע הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת העניין. ממש כך תובעים הרופאים "להקים ללא דיחוי ועדת חקירה ממלכתית, אשר תבדוק כיצד הידרדרה מערכת הבריאות הציבורית בישראל לזו שבמדינות עולם שלישי!".
רבותי הרופאים ואדוני יושב ראש ההסתדרות הרפואית, האמת העגומה היא שאין מה לחקור. כל העובדות גלויות ומפורסמות, וההסבר ברור כשמש בצהריים (או אולי כשוד בצהריים):
ממשלת ישראל מפעילה מדיניות של קיצוץ מתמיד בתקציבי הבריאות: משנה לשנה, מעשור לעשור, מממשלה לממשלה, משר אוצר לשר אוצר. באופן יזום, וכתוצאת מדיניות, מועברים נתחים גדולים והולכים של הוצאות הבריאות מן הכיס הציבורי לכיס הפרטי. כל זאת, בשעה שצרכי הבריאות של האוכלוסיה בישראל גדלים והולכים, מסיבות שגם הן ידועות ומוכרות לכל. תוצאתה של מדיניות כזאת אינה יכולה להיות אחרת מדרדורה של הרפואה הציבורית לרמה הקיימת בעולם השלישי. בשביל זה לא צריך ועדת חקירה. אפילו דב פנדה יכול להבין זאת, אם יש לו קצת שכל ישר.
אילו מסקנות עשויה ועדת חקירה ממלכתית להסיק במקרה זה? שהמדיניות הכלכלית והחברתית של ישראל בעשורים האחרונים היתה נפשעת? שהשלטת האינטרסים של ההון על החברה הישראלית היא תהליך הרסני שיש לשים לו קץ? שהאנשים שכהנו כשרי אוצר, שרי בריאות וראשי ממשלה חטאו בהזנחה חמורה של חיי האזרחים בישראל ורווחתם? שאין הם ראויים לשאת עוד בתפקידים ציבוריים? שום ועדת חקירה לא תסיק מסקנות כאלה, ולא תגיש המלצות כאלה. לא ועדת חקירה נחוצה לנו, אלא אלטרנטיבה פוליטית – גורם פוליטי משמעותי שיומר את הדברים הללו, ושיציג בגלוי מצע פוליטי אלטרנטיבי – מצע סוציאל דמוקרטי. אחד הסעיפים החשובים במצע כזה יהיה מן הסתם שיקומה של מערכת הבריאות הציבורית, על-ידי הגדלת תקציבי הבריאות והטלת הגבלות חמורות על הרפואה הפרטית.
קראתי בעיון את תגובות הגולשים לכתבה ב-Ynet אודות מכתב הרופאים. בערך כל תגובה שלישית היתה חתומה על-ידי "מצביע ליכוד לשעבר" או "אחת שכבר לא תצביע ליכוד" וכן הלאה. אני רוצה להאמין למאוכזבים הללו. הם כבר לא יצביעו לביבי ושרון. נניח. אולם השאלה החשובה באמת היא: למי הם כן יצביעו? איזו מפלגה מציעה מדיניות כלכלית אחרת? לפי שעה אין שום תשובה לשאלה הזאת. המועמד היחיד שנודע ממנו סיכוי כלשהו עסוק בגימיקים תקשורתיים ואינו מעז לקפוץ למים. אף אחד אחר לא קם. מדוע? הנה נושא ראוי לועדת חקירה..
מומלץ מאוד לקרוא בנושא זה את מה שכתב טוביה חורב באתר של מרכז טאוב:Health Policy and Legislation: Changing the Rules of the Game/ Tuvia Horev.
http://www.csps.org.il/pages/publication_list.html
שם הוא מפרט במדויק את מה שאמרת
והנה הברירה שלנו בעת הקיצוצים: ביטוחים פרטיים
לראשונה: ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל הבריאות
מאת שלומי גולובינסקי
סוכנות הביטוח ינון, בבעלות סוכן הביטוח הוותיק דב ברומר, מתחילה לשווק, לראשונה בישראל, פוליסה לביטוח תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. תמורת 7 שקלים לחודש יקבל המבוטח ביטוח לרכישת תרופות סכום של עד 530 אלף שקל. ניתן יהיה לרכוש ביטוח של 530 אלף שקל נוספים תמורת פרמיה נמוכה ב-30%. ביטוח למשפחה יעלה 17.5 שקלים לחודש. המבוטחים לא יידרשו להציג הצהרת בריאות. על פי תנאי הביטוח יוכלו המבוטחים לרכוש תרופות שקיבלו אישור בארה"ב או באחת מחמש מדינות מערב אירופיות - בריטניה, צרפת, גרמניה, הולנד ושווייץ.ברומר, המתמחה בביטוח רפואי, אומר כי "מדי יום אנו שומעים על טרגדיות, על אנשים שנפטרו משום שלא יכלו לרכוש, באלפי שקלים לחודש, את התרופה שתציל אותם".
לפי מכון ברוקדייל, כיום כוללת רשימת התרופות שאינן כלולות בסל 430 תרופות, כולן מצילות חיים. אתמול פורסם כי משרד הבריאות מבקש להכניס לסל 181 תרופות נוספות. גם אם יאשר האוצר את הרשימה, מאות תרופות עדיין יישארו מחוץ לסל. אלפי תרופות נוספות כבר הוכנסו לשימוש בחו"ל, אך עדיין לא הגיעו לארץ, ולכן לא ייכללו בסל התרופות בכל מקרה.
