אל תבלבלו אותי עם המציאות
מאת: אודי מנור :: 2005 / 03 / 10
בתכנית מאזינים כלכלית [רשת ב', 10.3.05, 18.25], עונה מומחה חיים בן דור לשאלות הקהל. מספרת לו מאזינה נרגשת על כשלונותיה להשיג הלוואה מבנק מסוים, שסרב לקבל ממנה את "המספר הירוק" [רשיון למונית] כערבות מספקת. "למה?" היא שואלת ובן-דור משיב, שהליברליזציה בשוק המוניות גרם לעליה ניכרת בכמות המוניות והנהגים, דבר שהוריד את ערך "המסר הירוק". אלא שהמאזינה מקשה. היא מסבירה שהבנק סרב להתייחס לנכס הזה ולו באופן חלקי, ובהתאם לערכו החדש. "ועשית שופינג?" שאל בן-דור כמנצח, שהרי לו ברור כי "שופינג" - כלומר פטרול אלים בין בנק לבנק תוך הפצת שקרים בסגנון של 'ההוא הבטיח לי יותר בפחות' - הוא הדרך להשיג תוצאות כלכליות, הן במאקרו-כלכלה ["חברות דרוג האשראי" בלה בלה בלה] ובמיקרו כלכלה [משכנתא, הלוואות ושאר ירקות]. "כן, עשיתי שופינג" עונה לו הטקסיסטית הממולחת, "כלום לא עזר". "בכל הבנקים?" מקשה בן-דור, "בכל הבנקים" מתעקשת המאזינה. "באמת מוזר" נבוך הכומר המוודה של "כלכלת השוק-התחרות תפתור הכל-כי אנחנו חיים בתקופת הגלובליזציה". "עצם זה שכל הבנקים נתנו את אותה תשובה כבר מדאיג אותי" הפטיר בן-דור לפני שפינה את המיקרופון למאזין הבא.
ומתי הם יטלו קורה מבין עיניהם, הכמרים המוודים של הפנדמנטליזם הכלכלי שלנו. תחרות, תחרות ועוד פעם תחרות. כמו מנטרה שחוקה שהם לא מתעייפים לרגע מלמלמל אותה. גם כאשר חברות הכבלים מעלות את מחיר המנוי, גם כאשר חברות הסלולר עושות זאת, גם כאשר חברת החשמל מעלה את המחיר, גם כאשר הבנקים מחליטים שרירותית למי לתת אשראי ובכמה. מחיר העבודה יורד [משכורותינו], מחיר הכסף יורד [הרבית], ערך הכסף אינו יורד [אין אינפלציה] ומחירי המוצרים של חברות בסדר גודל כזה עולים ועולים, כאשר על פי הדת המדוברת הם אמורים היו לרדת, ובגדול. אמורים? אז מה. הבעיה כרגיל איננה בתיאוריה, אלא במציאות. העיקר שבן-דור "מודאג"...לבדוק את מחשבותיו, תפיסתו, התלהבותו השוטה מהתיאוריות הניאו-ליברליות, הס מלהזכיר. ונעבור למאזין הבא.
חיים בן דור הוא עיתונאי-ולא הגרוע ביותר. הוא לא פעם מבקר תופעות אך לא את השיטה שבתוכה הוא פועל, ובה הוא מאמין. מי שמפליא אותי יותר הוא סבר פלוצקר שהיה עורך על המשמר והיום...
חיים בן דור אינו מסוגל (עדיין) לתפוס שפתרונות יסודיים צריכים לחייב לפעמים גם יציאה מחוץ למסגרת- במקרה הזה התחרות כבכול, שאיננה שווה לכולם.הוא ודאי מכיר את הקושיה של העברת ארבעה קוים דרך 9 נקודות, אך אינו מיישם את הפתרון על המציאות בה הוא חי.
