פרס ישראל אלטרנטיבי
מאת: עזרא דלומי :: 2005 / 04 / 19
משנה לשנה אני חש דחייה למקרא שמות הזוכים בפרס ישראל בקטגוריה של "מפעל חיים". זה דוחה עד לזרא. פשוט מגעיל. ריח הפרוטקציוניזם והשתדלנות הפוליטית נודף כמעט מכל בחירה. לאט לאט הטקס היוקרתי הזה מתחיל להיראות כמו "כוכב נולד 4", אבל בהבדל אחד: לתחרות "כוכב נולד" כל אחד יכול לגשת.
תחושת החלחלה הזו מקננת בי שנים רבות והגיעה לשיאה עם מתן הפרס לאלי הורביץ, מנכ"ל טבע, וליעקב פרנקל, מי שהיה נגיד בנק ישראל ועושה את רוב זמנו וחייו בחו"ל.
הפרס ניתן לאחר שהורביץ יצא בשן ועין מתביעה של רשויות המס, כמובן בעזרתם של כמה פרקליטי צמרת. בית המשפט קבע שאמנם טבע מתחה את תכנון המס שלה (מסכנה, חברה עניה), אבל זה היה בגבולות החוק. אצל פרנקל פרצה השערורייה לאחר קבלת הפרס, כשהתגלה שתבע וקיבל מהבנק פיצוי כספי גדול שלא הגיעו לו.
השנה, בין חתני הפרס על "מפעל חיים", נמצאים הסופר-עיתונאי שבתאי טבת המכהן כביוגרף החצר של דיין ובן-גוריון, והרב ישראל מאיר לאו שעשה כסף טוב מחיתוני צמרת שערורייתיים במהלך כהונתו הציבורית.
הרב לאו הוא אחיו של נפתלי לביא שהיה דוברו ושופרו של דיין ששבתאי טבת היה, כאמור, ביוגרף החצר שלו. באתר אינטרנט אחד לפחות הופיעו טענות שלביא היה השתדלן הראשי למען השניים אצל ועדת הפרס.
הגב' מרים בן-פורת, בהיותה מבקרת המדינה, כתבה באחד הדוחו"ת שלה ביקורת על העדפותיו של ארכיון צה"ל במתן חומר לחוקרים. בהתייחסה לחקר פרשת לבון כתבה כי חומר שקיבל חוקר אחד באופן חופשי נמנע מחוקרת אחרת. החוקר המועדף הוא שבתאי טבת. החוקרת המקופחת היא אייל כפכפי ז"ל שכתבה את הביוגרפיה של לבון. בארכיון צה"ל יש מי שדואג שנלמד את "הגרסה המתאימה" על הפרשה. אם ספריו ומחקריו של טבת ראויים, חשובים ותורמים למדע, שיתנו לו פרס ישראל בספרות או בהיסטוריה, לא על "מפעל חיים".
לא במקבלי הפרס הבעיה, אלא בוועדה המחלקת אותו, הנמצאת תחת אחריותה של שרת החינוך, לימי לבנת, אבל מתן פרסי מפעל חיים על פי קריטריונים של ליקוק וקירבה לא החלו בימיה.
בישראל ממציאים המון טקסים אלטרנטיביים לאלה של האליטות: ועידת ישראל לעשוקים מול ועידת ישראל לעסקים; נדמה לי שיש גם כנס אלטרנטיבי לכנס קיסריה.
המצב היום משווע לטקס פרס ישראל אלטרנטיבי. יש לי רשימה לא קטנה של אנשים שראויים לפרס על מפעל חיים הרבה יותר ממקבלי הפרס בשנים האחרונות.
זה אולי בשוליים. אבל חשוב לזכור.
הורביץ הורשע בפרשת פרומדיקו. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו.
בערעור בעליון הוא זוכה גם זה עם בעייתיות בהליך, השופט אור מקורב אליו ולא היה מוכן לפסול את עצמו.
לכל הנוגעים בעניין, כולל אלו שחושבים שהוא לא אשם ברור שהוא פרץ גדר.
ואןכ נעשה אחרי הזיכוי כנס של ע'וד ורו'ח, על מה ניתן ללמוד מהמקרה. הדגש היה פרקטי לחלוטין. כלומר לאור הפסיקה הזו איך ניתן להיטיב את תכמון המערכת.
אחת מהפרקליטות שהיו שותפות במשפט נשלחה להציג את עמדת הפרקליטות וקלקלה את המסיבה.
ולבסוף כדאי להזכיר שוב.
הוא הורשע. ולא ברור על בסיס מה זוכה. וזה למרות שהוא מטובי בנינו.
רן
לא הייתי ממהר להקים פרס ישראל אלטרנטיבי כי זה לא כל כך מסתדר עם השקפתי הציונית-כללית. עם זאת, כן שווה לחשוב רק על הקטגוריה הזו, של "מפעל חיים". כלומר פרס ישראל כשהוא ניתן לגששים או לאהוד מנור [האמיתי והמת] או ליהושע אריאלי או דומיו, נראה לי חשוב וטוב. הקטע של "מפעל החיים" כמו שאמר עזרא מדרדר, אבל גם שם אפשר למצוא עדיין כמה שמות ראויים.
