ילדים, מי יודע מה זה "עובד קבלן"?
מאת: עמירם גיל :: 2005 / 10 / 18
ה"כוכבים" האמיתיים של שנת הלימודים יהיו ללא ספק המורים עם מאבקם בדו"ח דוברת. ואולם, במערכת החינוך ישנם גם אנשים שקופים, נוכחים-נפקדים. הם יהיו שם - בבתי הספר ובמוסדות החינוך, בהפסקות ובשיעורים, במסדרונות ובכיתות; מהלכים כצללים. גם בעניינם צפויים השנה כמה מאבקים ציבוריים ומשפטיים, חשובים לא פחות. הנה הבולטים שבהם:
השומר – לפי הערכות לא-רשמיות, קרוב ל-100,000 עובדים מועסקים בכ-200 חברות שמירה. אלה מגלגלות כ-8 מיליארד ₪ בשנה. בענף חל צו הרחבה, המבטיח שורה של זכויות לעובדים – החל מגמול שעות נוספות, וכלה בקרן פנסיה. אלא שצו ההרחבה נותר ברוב המקרים על הנייר בלבד, כאשר חברות השמירה מפירות באופן גורף את הוראותיו, והמעסיקים בפועל מתנערים מאחריות. כך למשל, עובדי שמירה סובלים מקנסות שרירותיים, ניכויים עבור "הכשרה" שלא הייתה, אי-תשלום עבור עבודה בלילות ובסופי שבוע ועוד. הרשויות המקומיות, הבנקים והחברות הגדולות במשק – כולם מעסיקים שומרים, וכולם מסרבים ליטול אחריות. יוצא, אפוא, שהשומר המקדם את פני התלמידים מדי בוקר, הוא אמנם ההמחשה הטובה ביותר לתפיסותיה של מערכת החינוך בישראל 2005, ובעיקר לסגידתה ל"שוק החופשי".
המנקה – המצב בענף זה עגום עוד יותר. מרבית העובדים בענף הן נשים, רובן מבוגרות, ומכאן חשופות במיוחד לניצול. והן אמנם מנוצלות כעניין שבשגרה: יחס משפיל, שכר עלוב, ללא החזר הוצאות נסיעות, ללא פיצויי פיטורים. חברות הנקיון – בדומה לחברות השמירה - אפילו אינן מוגדרות 'חברות כוח אדם', ומעט ההוגנות המופנת כלפי עובדי כוח אדם כלל אינן חלות על המנקות. אחרי שעות הלימודים הן מתייצבות, לרובן זו משרה שנייה באותו יום, לנקות את הלכלוך שהותירו אחריהם ילדינו בכיתות ובשירותים.
בחודשים הקרובים תידון בכנסת הצעת חוק בנושא זכויות עובדי קבלן, שגיבש הפורום לאכיפת זכויות עובדים. הצעת החוק מטילה לראשונה אחריות על מזמין השירות כלפי העובד, ומאפשרת לו לתבוע ולקבל את זכויותיו ממזמין השירות, במידה ולא קיבל אותן מהקבלן. לשם כך, מבטלת ההצעה לראשונה את האבחנה המופרכת, הקיימת כיום בחוק, בין 'קבלני כוח אדם' ל'קבלני שירותים' לצורך האחריות כלפי העובדים. בינתיים, השומרים והמנקות יוסיפו להיות שקופים בבית הספר, וספק אם יישמע קולה של מערכת החינוך בתמיכה בחוק – שהרי - מה זה קשור בכלל לחינוך?...
המטפלת שנעצרה – מבצע הגירוש של מהגרי העבודה ממשיך במרץ. עמו, ממשיכות השיטות הידועות של ייבוא כוח עבודה זול, גביית דמי תיווך באלפי דולרים, ניצול מחפיר ופיטורים – וחוזר חלילה. בג"ץ נמנע זה למעלה מ-3 שנים מלפסוק בעתירות שהוגשו נגד הסדר הכבילה והתיקון לחוק הכניסה לישראל, המאפשרים את שעבודם של מהגרי עבודה ולאחר מכן את גירושם. בחודשים הקרובים עשוי להינתן סוף סוף פסק הדין, אך קשה לצפות לבשורה של ממש בינתיים, הורים רבים מצקצקים בלשונם על ה"כאב של הילדים, שלקחו להם את המטפלת". באמת עצוב. אבל רק מתי מעט מעזים לדבר עם הילדים על החרפה המוסרית שבגירוש ועל חינוך נגד שנאת זרים. העיקר שהסתיים עוד יום לימודים בדרך לבחינת הבגרות...
הילד הזר שיגורש – גם לאחר החלטת הממשלה מלפני מספר חודשים, מעט מאד ילדים של מהגרי עבודה יקבלו השנה מעמד בישראל. הקריטריונים שנקבעו לכך הנם מצומצמים כל-כך, שספק אם מישהו יצליח באמת להסתנן מבעד ל"קיר הברזל" של פקידי משרד הפנים. רובם המכריע של הילדים צפויים אפוא למעצר ולגירוש, ייתכן שכבר בחודשים הקרובים. כך לא רק מפירה המדינה זכויות אדם בסיסיות, אלא גם מקבעת את מעמדם של מהגרי העבודה כמי שכביכול נועדו – הם וילדיהם - לשמש כוח עבודה זול במשך כל חייהם. המאבק הציבורי-משפטי יוסיף אפוא להתנהל בד בבד עם הכבדת ידה של מנהלת ההגירה על המשפחות והילדים תוך כדי שנת הלימודים. בבתי הספר, קרוב להניח, יאפשרו לילדים לכתוב מכתבי פרידה לחבריהם המגורשים במסגרת 'שעת חברה', אך לא יעזו לנסות ולהתמודד בכלים חינוכיים וביקורתיים עם האקט הברוטאלי של גירוש ילדים. בכל זאת, זו מדינה יהודית...
ניתן רק לקוות, שבשנת הלימודים הקרובה יצליחו חלק מהאנשים השקופים הללו להשמיע את קולם. במציאות הישראלית ובמערכת החינוך הנוכחיות, זה כשלעצמו ייחשב להישג גדול.
חתימה על מנוי לכתב העתכל עבודת הכתיבה, העריכה וההפצה של 'חברה' נעשית בהתנדבות. חתימה על מנוי מסייעת למימון הוצאות העיצוב, ההדפסה וההפצה בדואר.
חתימה על מנוי, במחיר סמלי של 70 ש"ח בלבד (עבור 6 גליונות - שנה אחת) באמצעות כרטיס אשראי, ניתן לעשות - 24 שעות ביממה - בטלפון: 03-9533398 או באתר 'לתרום.קום'
לקבלת פרטים נוספים ניתן לשלוח אימייל לרכז ההפצה של כתב העת, דודי נתן.
