ועידת העשוקים


ashukim.jpg


שייך לקטגוריה: General - כללי

תודה רבה ליסו"ד על פרסום התגובה.
כולם מוזמנים להגיע להפגנה החברתית הגדולה של השנה.
בואו בהמוניכם!

נשלח ע"י מעין דותן מהשומר הצעיר ב- November 24, 2005 10:37 PM

יפה. ועכשיו רק צריך לוודא שהחתומים על היוזמה ישמרו כוח ומרץ לפעולה הפוליטית האמיתית: מנדטיזציה של ההתלהבות ההולכת ומתפשטת מנצחונו של פרץ. אחרת נפגש שוב בהפגנה חסרת תועלת גם בשנה הבאה ובשנים הבאות. הפגנות כידוע נותנות תחושה של עשייה, אבל בינינו לבין עצמנו, כמעט אף פעם הן לא מביאות לשינוי אלא בכותרות הראשיות. כמעט אף פעם אמרתי, אבל בכל זאת. בברכת חברים

נשלח ע"י אודי מנור ב- November 25, 2005 10:10 AM

אודי שלום,

ודאי שאם להפגנה לא יהיה המשך מעשי, כלומר בשדה הפוליטי קרי תמיכה בעמיר פרץ בתוך מוסדות המפלגה ובכלל במערכת הבחירות היא תאבד הרבה מאוד מן הכוח שלה ואולי אף תתנוון לחלוטין. עם זאת, להפגנה הזו יש חשיבות גדולה מאוד בכך שהיא מזכירה לעמיר למה הוא נבחר ובשם איזה אידיאולוגיה. זה דבר מאוד חשוב בתקופה כזו שבה הוא יתחיל לחוש את לחצי הצמרת שירמזו לו "להתמתן" בתחום הכלכלי-חברתי.

נשלח ע"י מעין דותן מהשומר הצעיר ב- November 25, 2005 2:21 PM

מעין ידידי. בוא אגלה לך סוד. ההפגנות האלו היו לפני פרץ והן תמשכנה אחריו... לא רוצה להשבית שמחה, אבל קיימת נטיה ידועה בשמאל לקיים הפגנות על חשבון פעולה מתמשכת. שים לב כמה שזה דומה לפילנטרופיה. העשירים תורמים חד פעמית כסף, כי יש להם. המעמד הבינוני תורם זמן, כי יש לו. כך או אחרת, אם לא מתלווה לתרומת הזמן פעולה חינוכית שיטתית, אין בזה שום השפעה, חוץ מאשר למרוק המצפון, משהו הדומה למה שעשו מאמינים בימי הביניים. כמו אוהדי ביתר, גם אלו חיו משבת לשבת [או מראשון לראשון]. והנמשל: הנטיה המגונה בעיני, לחיות מהפגנה להפגנה. מה שמדאיג בדבריך במיוחד הוא שעכשיו לאחר שפרץ הצליח להבחר למרות שגורמים רבים בשמאל שמו גלגלים בעגלה המקרטעת מלכתחילה שלו [מפלגת העבודה], אנשים רבים, גם לאחר ציקצוק שפתיים מתבקש [כי בכל זאת התרחש כאן משהו], חוזרים ובודקים את פרץ בציציות, האם יעמוד בהבטחותיו אם לאו. אם מדובר בביקורת קונסטרוקטיבית, מצוין. אבל אם שוב מדובר בעמידה בצד, לראות איך ישחק הנער החדש במגרש של הגדולים, אז זה רע מאד. ואולי בכלל אנחנו מסכימים, אבל שנות חיי הארוכות יחסית ונסיוני המקצועי כהיסטוריון מלמדים אותי בכל פעם מחדש להזהר מהמיליטנטיות הפסיבדו-רדיקלית, שבהרבה מקרים היא כזו כי היא ריקה מתוכן בכלל [נערי סיאטל הזורקים ראשי סוסים מתים לסניפי מקדונלד לא מגרדים לקפיטליסטים כלל וכלל וממאיסים את "השמאל" על הציבור האדיש והמיואש] ומתוכן פוליטי בפרט. וכמובן אני מקווה שאני חושד בכשרים ובא לציון ולשמאל גואל.

נשלח ע"י אודי מנור ב- November 27, 2005 9:31 PM
Posting of new comments has been disabled for this post.