על גבייה וחוסר גיבוי: תמונת מצב של הכרעות ערכיות במשרד החינוך
מאת: ניר מיכאלי :: 2007 / 06 / 13
ביממה האחרונה התבשרנו על שתי רפורמות נוספות מבית מדרשו של משרד החינוך. האחת נוגעת לשינוי סדרי גביית תשלומי ההורים, והשנייה בשינוי במערך המכללות להכשרת המורים.
בעניין תשלומי ההורים
בשנים האחרונות מתנהל מאבק בנושא גביית תשלומי הורים. בתי הספר המקוצצים משוועים לכל משאב ונאלצים להסתמך על ארנקי ההורים, מאידך ארגון ההורים מזדעק בשמם של כל אלו שידם וכיסם אינה משגת ותובע להגביל את תאוות הגבייה הבלתי מרוסנת. וועדת החינוך של הכנסת פעלה כמתווכת והחליטה על תקרת תשלומים. הרפורמה החדשה מציעה להפקיע את הליך הגבייה מהמנהלים ולהעבירו לידי הביטוח הלאומי וכן לגבות באופן פרוגרסיבי. לכאורה צעד בכיוון הנכון שיקדם יתר שיוויוניות תוך כדי שמירה על ערוץ ההכנסה החשוב עבור בתי הספר. עם זאת כדאי גם להיות מודאגים: נוטים לדבר על הצד של הגבייה המוגזמת/ המכבידה על האוכלוסיות החלשות, פחות מדברים על תמונת הראי - הורים חזקים שמעוניינים לשלם תוספות (לפרוייקטים, לשיפור תשתיות, לשיעורי יוגה שוויצריים) ושמוגבלים כיום ע"י ידי המדינה. מיטב המוחות ההוריים עסוקים מידי יום במציאת דרכים יצירתיות להעברת כספים תוך כדי עקיפת התקנות והחוקים. מגדירים כתרומה, מפיקים מסיבה פיקטיבית, מוסיפים לטובת שמירה היקפית כשלביה"ס אין בכלל היקף ועוד מיני המצאות. אני בספק אם שיטת הגבייה החדשה תפתור את המציאות הזו. ההורים החזקים לא יסתפקו באותו סל שירותים בסיסי שיוזן ע"י מערך התשלומים הלאומי, ויטפחו ערוצים עוקפים לכינונו של סל שירותים 'משלים' (נשמע מוכר?). כשם שארגוני ביטחון למינהם מפעילים יחידות שעסוקות בלהיכנס לראש של ה'אויב', כך גם משרד החינוך צריך להפעיל יחידת עו"דים ממולחים שתשקוד על איתור כל ערוצי העקיפה שיובילו להמשך הגדלת הפערים במערכת ושיתגברו על כל ניסיונותיו של החינוך הממלכתי להגן על עקרונותיו.
במחשבה שניה, כעת אחרי שחוק נהרי עבר, כבר ממילא הלחץ לגבייה פרטית הצטמצם, מעתה המדינה תשלם עבור המסלולים והתוספות הפרטיים...
בעניין המכללות
מדובר על רפורמה שנדמה שכולם כבר מסכימים ומצפים לה מזה כעשור. וועדת כפיר אריאב שהתגלגלה לדברת שאומצה ע"י תמיר. המכללות נערכות לכיוון הזה כבר תקופה ארוכה. המהלך מדבר על העברתן של המכללות להכשרת מורים ממשרד החינוך לחסותה של הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה). הרעיון הוא להמשיך את תהליכי האקדמיזציה בהן מצויות המכללות מזה כשני עשורים ולהפכן למכללות אקדמיות לתואר ראשון שלם ( B.A ). המשמעות העיקרית היא: יותר לימוד אקדמי-דיסציפלינרי, פחות חינוך והתנסות מעשית ולמרבה הפליאה גם הרבה יותר בזול.
חלק מההיגיון של המהלך הוא צמצום דרסטי של מספר המכללות, שמן הסתם יגרור לא מעט מאבקי הישרדות של אותן מכללות מאויימות, אבל נראה לי שהבעיה העיקרית היא שההכפפה לות"ת תצריך העברה של כלל מורי המכללות מחיקו החם של ההסכם הקיבוצי (הסתדרות המורים), אל עבר המדבר של החוזים האישיים (בדומה לחוזי מרצי המכללות האיזוריות). הות"ת בעצמו לא מתלהב מהמהלך - ראשית הוא חרד מהתסריט לפיו אימוץ המכללות לאו דווקא ילווה בתקצוב מספק מצד המדינה ואז ייגרעו תקציבים מהאוניברסיטאות, שנית הוא ממש לא שש אלי מאבקי שכר וזכויות מול ארגוני המורים.
כאמור הרפורמה הזו נמצאת על השולחן כבר תקופה ארוכה ויולי תמיר הצהירה מיומה הראשון בתפקיד על רצונה ליישמה, אך הדבר כנראה עדיין לא הסתייע. (מעניין בהזדמנות לדון בגישתה הבעייתית של תמיר אודות הפרופסיה ההוראתית). השינוי העיקרי במה שפורסם היום הוא הטקטיקה - לא בבת אחת כי אם טיפין טיפין. יתחילו במכללות החזקות ורק אחר כך יעברו לשאר. מן הסתם ההנחה היא שההדרגתיות הזו תמתן את ההתנגדויות, החרדות והמאבקים.
זה לא יהיה בלתי סביר להניח שעוד יזרמו כמה שרי חינוך בלשכה בטרם תוגשם היוזמה.
