מפנה באופק? - על הרפורמה במבנה ובשכר העבודה של המורה
מאת: ניר מיכאלי :: 2007 / 09 / 25
יסו"ד אבלה על מותו של סול עציוני ז"ל
ומשתתפת בצער המשפחה.
סול עציוני 1929-2007.
חבר קיבוץ צרעה ומזכיר שולחן הקומונות.
יהי זכרו ברוך
לאחר משא ומתן ארוך, נחתם בשלהי שנה"ל הלימודים האחרונה הסכם בין הממשלה לבין הסתדרות המורים, שזכה למיתוג 'אופק חדש - מפנה בחינוך בישראל'. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שרת החינוך, יולי תמיר, ומזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, הכריזו בחגיגיות על מתווה עקרונות לרפורמה יסודית במבנה ובשכר המורים בישראל.
מה'עוז' ועד ל'אופק' – גלגולה של רפורמה
כדי להבין את משמעותו של אותו 'מפנה' ולברר להיכן הוא מוביל את מערכת החינוך, ראוי להזכר תחילה בשתי יוזמות קודמות שבישרו על רפורמה במבנה התעסוקה ובשכר המורים:
'עוז לתמורה' - התכנית נהגתה על ידי ארגון המורים בשלהי שנות התשעים. לאחר מאבק עיקש נעתרה לבסוף הממשלה, ובניגוד לעמדת האוצר, החליטה לערוך ניסוי בחמישה בתי"ס (באריאל, בגדרה, באשדוד ובשני בתי ספר בקריית מלאכי), מתוך כוונה להרחיבו בעתיד לעשרות בתי"ס נוספים. התכנית כללה שלושה מרכיבים יסודיים: (1) שינוי מבנה העבודה ומעבר מעבודה לפי שעות לעבודה לפי מישרות. המורים יעבדו ימי עבודה מלאים בביה"ס אך, וזו נקודה חשובה, שעות ההוראה הכיתתית שלהם לא ישתנו. כך, הארכת יום העבודה תאפשר למורים לעסוק במטלות השוטפות (הכנת מערכי הוראה, בדיקת מבחנים ועבודות, ישיבות צוות) ובעיקר תאפשר להם להיות נגישים לתלמידיהם לטובת שעות השלמה, שיעורים פרטיים וכו'. (2) התאמת ביה"ס למבנה העבודה - הקמת פינות עבודה אישיות למורים, יצירת מרחבים קטנים המותאמים להוראה פרטנית או בקבוצות קטנות, שיפוץ חדר המורים כך שיתאים לשהייה ממושכת (הידעתם? הקפה בחדר המורים ממומן כיום על ידי המורים בעצמם, ורבים מהם מביאים עימם גם צנצנות קפה אישיות). (3) העלאת שכר - בתמורה לשינוי המהותי במבנה עבודתם, זכו המורים להעלאה של שישים אחוז בשכרם.
הניסוי שהופעל החל משנת הלימודים התשס"א, לווה במחקר הערכה של 'מכון סאלד' שדיווח על הצלחה מרובה מצד כל הגורמים המעורבים: התלמידים דיווחו על קשר טוב יותר עם מוריהם ועל מענה טוב יותר לצרכיהם וקשייהם; הנתונים הוכיחו על עלייה משמעותית בהישגיהם (בתיכון גדרה, למשל, נרשמה עלייה של 24% בשיעורי הזכאות לבגרות); ואילו המורים דיווחו על סיפוק רב ממבנה העבודה החדש שאיפשר להם להעניק תשומת לב ויחס אישי לתלמידיהם. מעבר לעלייה בשכר, התחושה הכללית של המורים הייתה של מתן כבוד למקצוע ולדרישותיו. אלא שכצפוי, ההצלחות המוכחות וההבטחות הממשלתיות המוקדמות לא הועילו לנוכח התנגדות האוצר, והניסוי נגדע לאחר שלוש שנים.
רפורמת דברת – וועדת דברת (2005) שהייתה מודעת לניסיון הנ"ל ולהצלחתו, הלכה לכאורה בקווי מיתאר דומים. גם היא דיברה על שינוי מבנה העבודה בתמורה להעלאה בשכר. ההבדל היסודי בין התכניות נשען על הנחת המוצא שהונחה בפני הוועדה לפיה על הרפורמה העתידית להתכנס בתוך דלת אמותיו של תקציב החינוך הקיים, ללא שום תוספות תקציב. תנאי זה הכתיב הבדל עקרוני: שינוי מבנה העבודה כלל גם הגדלה משמעותית של שעות ההוראה הכיתתיות. כלומר, בתמורה להגדלת שכרו, נדרש המורה ללמד כיתות נוספות– קרי להכין עוד שיעורים, לבדוק עוד מבחנים ובעיקר להתחייב לעוד תלמידים מתקשים, בלי יכולת אמיתית לתת להם מענה (או אפילו להצליח לזכור את שמותיהם...). יישומה של הצעה זו היה מאפשר לממן את הגדלת השכר על ידי הקטנה משמעותית של מצבת המורים, קרי - פיטורים המוניים, החמרה בתנאי ההעסקה והחמור מכל, דרדורו של המפגש החינוכי-לימודי לשפל עמוק.
אופק חדש?
ההסכם הנוכחי כולל בתוכו את אותם שני עיקרים: הארכת יום העבודה בתמורה להגדלת השכר. בוגרי הגלגולים הקודמים של הרפורמה כבר מבינים שיש להתבונן היטב בפרטים הקטנים כדי לאבחן – האם ההסכמות מתקרבות לקוטב ה'עוז' המאפשר תמורה משמעותית במתכונת העבודה, או שמא דווקא לזה ה'דברתי', המעמיק את הניכור המאפיין את דפוסי העבודה הקיימים.
על-פי ההסכם, תורחבנה שעות השהיה בביה"ס ל-36 שעות שבועיות, מתוכן 31 יוקדשו להוראה (26 בכיתות, ו – 5 בקבוצות קטנות). בתמורה, שכר המורים יועלה כך ששכרה של מורה מתחילה יעלה מכ-3000 ₪ כיום ל-5300 ₪, ושכרם הממוצע של כלל המורים יעלה בכ-25% (חשוב לציין שבהמלצות וועדת דברת דובר על שכר התחלתי גבוה יותר). ההסכם מבטל גם את גמולי השעות עבור מילוי תפקידים שונים כגון חינוך כיתה, ריכוז שכבה וכו'.
ההסכם זכה לביקורות רמות משני צידי המתרס. נחמיה שטרסלר (23.5.07The Marker, ) הכתיר את ההסכם ככניעה למורים, וטען כי הוא מעניק תוספת שכר מופלגת מבלי לתבוע תוספת עבודה משמעותית. לדבריו, משרת המורים תגדל בפועל רק בשעה אחת, בעוד שאר שעות השהיה וההוראה הפרטנית, שעבורן כביכול זוכים המורים לתוספות, 'יתאדו' מאליהן. מאידך, רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, טען כי מדובר בהסכם כניעה מחפיר של המורים, ובמילותיו: "אפילו אם הייתי שיכור לא הייתי חותם על ההסכם". לדבריו, חישוב מדוייק של היחס בין הגידול בשעות ההוראה לבין הגידול בשכר מעלה כי, למעשה, השכר לשעה יורד. לכך עתידה להתלוות עלייה בשחיקת המורים, לנוכח הגידול במטלותיהם והארכת שעות השהייה שלהם. הוא טען שההכרזות התקשורתיות בדבר הכפלת שכר המורים, שהתלוו לטקסי ההסכמות, היו דמגוגיות, מכיוון שמורות צעירות כיום זוכות להשלמת הכנסה מהמדינה, כך ששכרן ההתחלתי עומד על כ -4000 ₪. כך שבפועל ההסכם לא מבשר על הכפלת שכר המורים אלא על הגדלתו בשיעור נמוך בהרבה.
לכאורה, אם קיימת ביקורת משני הצדדים, ניתן להניח שההסכם מהווה פשרה מוצלחת בין שתי העמדות. אך בטרם נחרוץ את דינו, כדאי להוסיף נקודת מבט נוספת: מתווה העקרונות הושג עם מורי בתיה"ס היסודיים ועם חלק ממורי חטיבות הביניים. מהי משמעות ההסכם עבור מורי העל יסודי?
ההבדל בין מורים ביסודי ובעל-יסודי
ישנם הבדלים גדולים בין מבנה ההעסקה של מורים 'יסודיים' למורים 'על יסודיים'. ההנחה הבסיסית היא שהוראה בעל יסודי תובעת יותר השקעה – הן בהכנה לקראת השיעורים, הן בבדיקת המבחנים והן בשיעורי ההשלמה הפרטניים והקבוצתיים הנדרשים בשיגרה. לכן, מלכתחילה, מישרת הוראה בבי"ס על יסודי כוללת רק 24 שעות לעומת מישרה ביסודי הכוללת 30 שעות. בנוסף, בביה"ס העל יסודי קיים מגוון רחב יותר של תפקידים המוכרים כיום לקבלת גמולי שעות, כגון הוראת כיתה לבגרות, חינוך כיתה, ריכוז שכבה, ריכוז חברתי וכו'. בפועל, איפוא, מישרת הוראה ממוצעת של מורה 'על יסודי' כוללת 16 שעות הוראה פרונטלית (למעלה מ-60% מתוך המישרה מוקדש להוראה בכיתה) בעוד שמשרתו של מורה 'יסודי' כוללת כ-25 ש' הוראה פרונטלית (למעלה מ-80% מהמישרה מוקדשת להוראה בכיתות) .
ברור, איפוא, כי הבדלים בסיסים אלה בין בתיה"ס רק מקצינים את הבעייתיות של ההסכם, ומבהירים גם מדוע איגוד העובדים שמייצג את אותם מורים 'על יסודיים' נאבק בו. ברם, נראה שיכולתו להגיע להסכם דומה עם האוצר היא קלושה, וזאת משני טעמים – מהותי ואסטרטגי:
הטעם המהותי - הפערים בין היקף שעות ההוראה הפרונטליות בעל-יסודי כיום לעומת היקפם על פי ההסכם שהושג הרבה יותר גדולים. פקידי האוצר רואים בנתונים אודות אחוז שעות ההוראה בכיתה מתוך כלל המשרה את שורש כל הרע: "מישרה של 16 שעות ...לא יעלה על הדעת... והם עוד דורשים תוספת... שיתחילו לעבוד ואז נדבר". לעומתם, כל מי שיש לה גיר על הידיים תזעק: "על כל שעת הוראה בכיתה אני עושה ארבע שעות בפועל... הכנות, בדיקות, שיחות אישיות, שיחות הורים, ישיבות עבודה, השתתפות באירועים, הפקה של טקסים.... שיבואו הביתה ויראו אותנו שוקדים על בדיקות מבחנים אינסופיות אל תוך הלילה... אם זה היה רק 16 שעות עבודה הייתי מוכנה להישאר עם השכר הזה...".
ברור גם כי ביטול גמולי השעות עבור מילוי תפקידים, שהוא חלק מההסכם, הוא בבחינת גזירה קשה הרבה יותר עבור מורי העל יסודי שגמולים אלה מהווים חלק משמעותי של מישרתם; לא זו בלבד שיתווספו שעות הוראה בשל הארכת יום העבודה, אלא תהיה תוספת נוספת שתנבע מאותה אי הכרה בשעות מילוי תפקיד.
כך, בעוד שאצל הסתדרות המורים (היסודיים), הפער בין שעות ההוראה בהווה לאלו המצופות בעקבות ההסכם הוא קטן יחסית, אצל ארגון המורים (העל יסודיים) הפער מגיע עד לכדי הכפלה של שעות ההוראה בפועל במסגרת המישרה. לכך יש השלכות רבות: הפיכת המורה לפקיד הוראה המדלג בין עשרות כיתות והמלמד מאות תלמידים; צמצום ניכר של פעולות חינוכיות חוץ הוראתיות; שחיקה גוברת של המורים המכהנים; והרחקה של אלו העתידיים. בנוסף, ברור כי הרחבה מסיבית של שעות ההוראה תאפשר לצמצם את מספר המישרות, כלומר לפתוח במסכת פיטורים נרחבת. רפורמת דברת חוזרת בדלת האחורית.
במסגרת התגובות הרבות להסכם, הציע אחד המורים להבחין באבסורד שעומד בבסיסו על ידי השוואה המסברת את האוזן: ההסכם המוצע דומה לכך שיציעו לשלם לעורכי הדין רק עבור הופעות בבית המשפט, בעוד ששאר הפעילויות (הכנה, ישיבות, כתיבת כתבי טענות ועוד) יעשו בזמנם החופשי ועל חשבונם...
הטעם האסטרטגי - מעבר לפערים המהותיים, נראה שהעובדה שנחתם הסכם רק עם ארגון מורים אחד מחלישה בצורה ניכרת את כוח המיקוח של שני הארגונים גם יחד. ראשית, לאחר שכבר היה נדמה שהארגונים הבינו את חשיבות שיתוף הפעולה והפגינו חזית משותפת יעילה ואפקטיבית בהדברתו של דוח דברת, הם חזרו בשנה האחרונה למסורת הפיצול. משרד האוצר נהנה לשחק בשנה החולפת בין הארגונים, כשחלק שבחים לפרגמטיות של ההסתדרות, ובמקביל המטיר נאצות כנגד ארגון המורים ובעיקר כנגד העומד בראשו, שהוצג על ידו כמיליטנט חסר אחריות. שיתוף הפעולה בין הארגונים הוא הכרחי לא רק משיקולים אסטרטגיים של בניית עוצמה וכוח, אלא גם בשל הטשטוש שחל בחלוקת העבודה ההיסטורית בין הארגונים. כיום כוללות חטיבות הביניים מורים משני הארגונים כך שנוצר מצב אבסורדי לפיו מורים באותו צוות כפופים להסכמי שכר שונים.
שנית, למאבק המורים יש כיום דימוי ציבורי בעייתי ביותר. אם בדרך כלל הציבור עוין שביתות בכלל וכאלו של מורים בפרט, אזי כיום, לאחר שהתודעה הציבורית משוכנעת שכבר יש הסכם, היא לא תהיה מוכנה להבין או לקבל מאבק נוסף. הציבור אינו מבדיל בין ארגונים, מורים או בתי"ס, ומבחינתו בעיית המורים כבר נפתרה – 'הכפילו לכם את השכר, מה אתם רוצים עכשיו?' לראיה ניתן לראות את התגובות החריפות להן זכו מורי ארגון המורים בגין צעדי המחאה הזהירים בהם נקטו בסוף שנת הלימודים החולפת. ניתן לצפות שהשבתה מלאה תהיה בלתי מקובלת בעליל. המסרים של האוצר, בצד ההכרזות שבישרו על המפנה ההיסטורי, עוטפים כל מאבק עתידי בהילה מפוקפקת של תאוות בצע וחרחורי השבתות.
מציאות מפוצלת או מאבק משותף?
עם פתיחת שנת הלימודים אנו עומדים לכאורה במציאות מפוצלת. בתיה"ס היסודיים פתחו את השנה בתופים ובמחולות כאשר מוריהם יצאו לדרך חדשה. בתיה"ס העל יסודיים החריפו את המאבק בדרך להסכם מתאים יותר. אלא שעיון חוזר במסמך הסכם העקרונות מעלה שלוש נקודות שמבשרות על קרבה מחודשת בין הארגונים:
ראשית, בהסכם מופיעה הדגשה לפיה יישומה של הרפורמה יהיה הדרגתי ויותאם לתקציב שיוקצה מדי שנה על ידי האוצר.
שנית, הסכם העקרונות לא פתר את כל המחלוקות, ובסופו מופיעים לא פחות מ-16 סעיפים עקרוניים שיש לדון בהם במסגרת המו"מ ההמשכי.
שלישית, בסוף המסמך מופיעה ההבהרה כי לדיון בנוסח ההסכם הסופי מוקצים שישה חודשים, במהלכם מתחייבים הצדדים לא לעשות מעשים חד צדדיים (השבתות, חוק הסדרים). אם בתום התקופה לא תושגנה הסכמות, יוכלו הצדדים לשוב לשיגרת יומם ומאבקיהם. מבט חטוף בלוח השנה יעלה כי תאריך היעד להשלמת ההסכם הוא אמצע חודש אוקטובר 2007.
מכאן שאין צורך במוח יצירתי במיוחד כדי לדמיין את הסתדרות המורים חוזרת לשתף פעולה עם ארגון המורים במאבק למען מבנה העסקה חינוכי ראוי; ההסתדרות לאחר שתיוואש מההסכם הלא גמור, והארגון בטרם יתעייף מהמלחמה האינסופית למען השגתו.
ניר מיכאלי הוא ראש החוג לחינוך במכללת "סמינר הקיבוצים" וחבר ביסו"ד.
א. מה דעתך על ההסכם עם היסודיים, מעבר לשאלת הפיצול בין הארגונים? מבין השורות עולה שההסכם הוא סביר עד טוב, לא?
ב. כתבתי בעבר על ההיבטים המגדריים של ההסכם הזה.
תודה על מאמר בהיר ומעניין. מאחלת לכולנו שהמאבק יוביל להסכם מיטיב וראוי . כל עוד לא יוקצו בבתי ספר פינות עבודה אישיות למורים עם מחשב כל הרעיון של הכנת מטלות בזמן בית הספר היא אחיזת עיניים . תוספת שעות צריכה להיות מותנית בהתחייבות להתאים את מבנה בית הספר לכך.
אתה מוזמן להיכנס לאתר מחאה של מורי ההסתדרות על ההסכם.
באתר פורום עם קישור לדבריך.
http://site.2all.co.il/morim/
אחרי שתבקר באתר אשמח אם תיצור איתי קשר.
מנהלת האתר
ענת שניידר
054-4934727 0778308303
לניר
לא נס ליחך ואף השביח.
"מילה בסלע" מאד מבהיר, תודה
שמחה
ענת שלום,
האם יש דרך לאחד את שני הארגונים אחת ולתמיד ולהפסיק את מדיניות ה"הפרד ומשול" המזנבת בנו המורים ומחלישה אותנו?
אנו משחקים לידי הפוליטיקאים...
אשמח אם תשיביני דבר. תודה, אורנה חזן.
שלום רב,
רציתי לדעת האם והיכן ניתן למצוא ניתוח אוביקטיבי של המצב הנוכחי ושל הרפורמות המוצעות בידי האוצר, משרד החינוך וארגוני המורים.
מעבר לנטיה הטבעית שלי לתמוך במורים במאבק הנוכחי, הייתי רוצה לחזק את עמדתי בנתונים ועובדות.
אשמח לקבל הפניות למידע זה.
תודה רבה
