האם הצלת המפלגה כרוכה בקטיעת אבריה?

מאת: יוני ויינריב  ::  2008 / 01 / 23

לא נראה שהשתפרה החשיבות שאהוד ברק מייחס לדמוקרטיה הפנימית במפלגת העבודה. לאחר שסילקו מראשות המפלגה את עמיר פרץ על-פי התקנון הישן, מעוניינים כעת ברק, פואד ומקורביהם להאריך את שליטתם במנגנוני המפלגה ומוסדותיה. שלא כמקובל בשינויי חקיקה הנוגעים לבחירות הכלליות, כלומר, שהשינויים בחקיקה ייקחו חלק החל מן הקדנציה של יורשיהם בבחירות הבאות והלאה. בוחרים אנשי ברק להחיל את החוקים כבר עתה באופן מיידי. הם מעוניינים לדחות את הבחירות למוסדות המפלגה, שכבר עברה שנה מעבר לתוקפם החוקי של 4 שנים, וכמו כן לדחות את הפריימריז לרשימת הכנסת לתאריך חדש: לאחר הבחירות הבאות לכנסת.

ממפלגת שלד למפלגה סוציאל-דמוקרטית

הדיון על מכירת חיסול של נכסי המפלגה לכיסוי הגירעונות, ובעיקר למימון הקמפיין הקרוב, הינו דיבור של מי שרואה במפלגה פלטפורמה לשימוש חד-פעמי, לזכייה בבחירות.
נשאלת השאלה: "אנא פנינו?", התכנית בת-הקיימא לשיקומה ורענונה של המפלגה היא זו העוברת דרך החייאתה ממפלגת-שלד למפלגת-המונים. מפלגת המונים היא כזו עם סניפים מתפקדים, דמוקרטיה-פנימית משגשגת במוסדותיה ותרבות ארגונית בריאה. אמנם, זו תכנית ארוכת-טווח, אך בינתיים אסור בשום פנים ואופן לעשות צעדים שאין מהם חזרה. צעדים שימנעו את החייאת המפלגה, רק כדי לאפשר לברק עוד כמה חודשי חסד בצל דו"ח ועדת וינוגרד.

מאדום בהיר לירוק בהיר

צריך לומר ברור, בבחירות האחרונות המדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית הייתה ועודנה קונצנזוס רחב בקרב שכבת השלטון, כולל במפלגת העבודה.
מדיניות זו, בגרסתו הבלתי-מתפשרת של בנימין נתניהו, קיבלה הצבעת אי-אמון גורפת מצד הציבור .
הרוב המכריע של המפלגות הסתייג ממנה בתעמולתו, רבים ציינו שיחזרו לגרסה מרוככת, או אף יותר מזה. הליכוד זכה בבחירות למפלה בדמות 12 מנדטים, זה אפילו לא היה אלקטוראלי. החברתיות הייתה הנושא המרכזי בשיח המפלגתי.

בבחירות הבאות התופעה המקבילה צפויה להיות הנושא הירוק. כולם יאמרו שהם ירוקים, ואיזושהי מפלגה ירוקה או שתיים יקבלו קולות רבים. אני רק מקווה שהן יאכזבו את מצביעיהם פחות משאכזבו ראשי מפלגת הגמלאים.

אפקט פיגמליון

רבים מאיתנו מאמינים שמפלגת העבודה מתאימה להוביל קו תקיף גם בנושא המדיניות החברתית וגם בנושא הסביבתי, ושבהליכה על קו זה היא יכולה גם לזכות בשלטון!
אך לא נוכל לנקוט באג'נדה חברתית, כל עוד נמשיך לשבת בממשלה הנאו-ליברלית. ממשלה הממשיכה את דרכו הקיצונית של ביבי. משרד האוצר ממשיך מדיניות של צמצום התקציב, וזאת בתקופה של עודפים תקציביים חסרי-תקדים. במקום להיענות לאתגר המשבר בחינוך, מנהלים קברניטי המשק מדיניות של הידוק החגורה. אפקט הפיגמליון מתרחש, כי הקטנת הוצאות הממשלה תביא למיתון במשק בסופו של דבר.

יוני ויינריב הוא חבר מפלגת העבודה וסטודנט.