מְשל דִירת הרָשׁ

מאת: יואב רובין  ::  2008 / 03 / 12

כשהייתי בשנת שירות לפני עשר שנים, הייתי שותף לקמפיין של דיירי הדיור הציבורי יחד עם ח"כ רן כהן. מטרת הקמפיין הייתה לעגן בחוק את תנאי הרכישה במסגרת חוק הדיור הציבורי, ולאפשר לדיירי הדיור הציבורי שחלקם גרו בדירות מאז סוף שנות החמישים וראשית שנות הששים לרכוש את דירותיהם. עיקר החוק היה לתת לדיירים הנחה לפי וותק כך שהם יוכלו להוריש לילדיהם הבוגרים נכס וכך לצמצם את הפערים הכלכליים המועברים מדור לדור. עיקרון נוסף של החוק היה כי ההכנסות ממכירות הדירות (והיה ברור שתהיינה הכנסות כאלה) יוקדשו לבניית דיור ציבורי חדש עבור מי שאין ביכולתו לשכור דירות בשוק החופשי. למעשה, ניתן לטעון שההיגיון של החוק היה הגיון של הפרטה. קרי, העברת נכסים מבעלות המדינה לבעלות פרטית. אלא שבניגוד להפרטה המקובלת בישראל זו לא היתה הפרטה לבעלי הון אלא הפרטה לציבור, אולי מסיבה זו ההתנגדות לחוק היתה כה עזה.
לאחר מאמץ חקיקתי ממושך, עבר החוק בסופו של דבר. אלא שלאחר שבועות ספורים ולפני שהוא פורסם כראוי בקרב הדיירים הוא עוכב במסגרת חוק ההסדרים.

במקומו הוצע "מבצע" של מכירת דירות לדיירי עמידר. המבצע הציע אמנם הנחות גבוהות אבל נמוכות יותר מאלה שנקבעו בחוק. ההבדל המרכזי בין החוק המקורי ל"מבצע" היה שהקריטריונים לקבלת הדירות היו גודל המשפחה ולא הותק. כך נוצר מצב שההנחות הוצעו למשפחות שפחות יכלו להשתמש בהן, משום שאלו לא צברו חסכונות ומשום שעלות המחיה שלהן גבוהה יותר. על כן, לא מפליא שמספר הקונים בפועל היה קטן יותר מזה שנצפה. שני הבדלים חשובים נוספים הם א. ההכנסות ממכירת הדירות הועברו לאוצר ולא לתקציב לעידוד דיור ציבורי. ב. התקציב שלא אוגם, לא איפשר חידוש המלאי של דיור ציבורי חדש. מה שכמובן גרם לתור ארוך ביותר של זכאים לדיור ציבורי וכן לעלייה במחירי הדיור גם לאוכלוסייה שאינה זכאית. הבדל מרכזי נוסף הוא שהמבצע הוגבל בזמן.

הכתבה הזאת מספרת את הצפוי לקרות בעוד שנה כאשר ייתם זמן המבצע. הדיירים שלא יקנו את הדירות יאבדו את זכותם לקנות אותה והדירות ימכרו לבעלי הון בתהליכים של פינוי דיירים תמורת פיצוי. מובן שהתנהלותה של המדינה כלפי דיירי הדיור הציבורי היא שערורייתית, אולם מקוממת לא פחות היא ההתעלמות של הכתבה מזכותם החוקית של הדיירים. מהכתוב בכתבה ניתן לחשוב כי מדובר ב"מבצע" של המדינה כלומר ב"טובה" שהמדינה עושה לדיירים שלא הצליחו לענות על צרכיהם אף שמדובר במדיניות מכוונת של משרד האוצר שעוקפת את החלטות הכנסת מפורשות.

כך כבשת הרש נגזלת פעמיים הן בגזל הדירות העתידי והן בגזל האפשרות (התודעתית) להתנגד לו ולעורר את הציבור כנגדו. בסופו של דבר הפגיעה היא גם בי כאזרח שהשתתף בחקיקה, אחר שנרמסה על ידי האוצר נרמסת שוב על ידי התקשורת בעצם הזכרתה.

אכן כלב השמירה של הדמוקרטיה.

יואב רובין הוא תלמיד תואר שני שעוסק במחשבה פוליטית בעת החדשה המוקדמת במערב אירופה וחבר קהילה בקיבוץ העירוני בית ישראל.