מחיר הסחר בתוצרת חקלאית נשכח משום מה
מאת: גלעד נתן :: 2008 / 05 / 15
בגיליון סוף השבוע של דה-מארקר עסקו בהרחבה בעליית מחירי התוצרת החקלאית. כותבים מהשורה הראשונה תיארו את השפעת הגידול במעמד הבינוני בהודו וסין, ובהסבת שטחים חקלאיים ליצור תירס וסוכר לאתנול על עליית מחירי מוצרי המזון. ההסברים הרהוטים נפרסו על מספר עמודים ניכר ולוו בגרפים שהסבירו את ההשלכות של עליית המחירים על האינפלציה ועל היכולת של אוכלוסיות עניות להתחרות על רכישת מוצרי יסוד בסיסיים וגם בהשפעת התייקרות זו על כיסיו המעמד הבינוני בעולם המפותח שנאלץ להוציא יותר על אוכל.
מה שלא הוזכר בכל הקשור לנושא היה ההשפעה של המסחר הסיטונאי בתוצרת חקלאית על מחיר המזון. הגידול במעמד הבינוני במדינות המתפתחות יציב מזה עשור וגם העלייה בצריכת מוצרי המזון הלא מסורתיים של מעמד זה. גם הגידול בהסבת שטחים חקלאיים מגידול חיטה לגידול תירס וסוכר לאתנול לא החלה אתמול. לעומת שני גורמים אלו למשבר, הגידול בהשקעות הפיננסיות בתוצרת חקלאית ומוצרי מזון, חדש ונובע מהנטישה ההמונית של משקיעים מוסדיים את הבורסה. כמקובל בזמן משבר בורסאי, משקיעים מוסדיים נוטשים את שולחן ההימורים של הניירות הבורסאיים ועוברים להשקעות יציבות יותר, נפט וגז, זהב ותוצרת חקלאית.
אין ספק שהגידול בצריכה של תוצרת חקלאית כחלב וחיטה משפיע על מחיר התוצרת החקלאית, סביר להניח שגם למעבר מסוג גידול אחד לסוג גידול אחר משפיע על ההיצע והביקוש אולם לא ניתן להתעלם מכך שכשם שהביקוש הבורסאי למניה גורם לעליה במחירה גם כאשר אין שינוי בשוויו הקשה של הנכס הבורסאי. לספסרות במחירי סחורות ולעליית הביקוש המוסדי לקניית תוצרת חקלאית יש השפעה משמעותית על מחיר הסחורה.
לאורך המאה ה-20 היו מקרים רבים של רעב ומחסור במזון בעולם, ברובם המוחלט של המקרים לא נגרמו ממחסור אמיתי במזון אלא מבעיות של נגישות. כאשר סטלין הרעיב את האוכלוסייה של אוקראינה הוא הרעיב אותה במכוון, משלוחי מזון מחלקים אחרים של ברית המועצות היו מצילים מיליוני איכרים באוקראינה מהרעב. בימי השפל הכלכלי בארצות הברית בשעה שעשרות אלפי עניים במערב התיכון ובחוף המזרחי גוועו מרעב, תוצרת חקלאית נרקבה בקליפורניה בשל עלויות שינוע יקרות ממחיר התוצרת. ברוב מקרי הרעב באפריקה בשנות ה-70, מלחמות אזרחים, אדישות של מדינות עשירות וממשל לא יעיל תרמו יותר למותם של מאות אלפים מאשר העדר מזון ביבשת. גם היום, אי המעורבות הממשלתית ברמה העולמית במחירי הסחורות הגואים בשל הביקוש הבורסאי הרבה יותר מאשר בשל הביקוש הצרכני, במטרה להרוויח ממחיר הסחורות העולה, תורמת למחסור במוצרי מזון ולעלייה במחיריהם בשווקים יותר מאשר מחסור אמיתי בתוצרת חקלאית. היא גם מאפשרת גידול בפערים בין עשירים ועניים בעולם כולו.
הסחר החופשי והספסרות בתוצרת ומחירי תוצרת, הזכות לאגור מוצרי מזון בכדי להרוויח כסף ממחירם תורמים לרעב ועוני הרבה יותר מאשר העדרו של מזון. כאשר פרצו המהפכה הצרפתית והמהפכה הרוסית גילו ההמונים הזועמים מצבורי קמח וחיטה שנאגרו בידי סוחרים וספסרים. כיום בעידן של כלכלה גלובלית, יתקשו ההמונים הרעבים במדינה אחת למצוא את המזון שלא מגיע לארצם המורעבת בשל המתנתם של משקיעים מוסדיים למחיר יותר טוב על התוצרת בארץ אחרת. מעורבות ממשלתית בין לאומית בשוק הסחורות החקלאיות שרובם המוחלט מיוצר בסבסוד ממשלתי נרחב יכולה להבטיח את אספקת המזון בעולם. היד הנעלמה לאורך כל ההיסטוריה הבטיחה בעיקר את התעשרותם של העשירים במחיר עוניים רעבונם ואף מותם של העניים. אפשר להתעלם מהשפעת הסחר בתוצרת חקלאית בשוק הפיננסי בכדי להימנע מהמלצה על נקיטת מעורבות ממשלתית, התניית סובסידיות בתוצרת במחיר מסובסד ומעורבות ממשלתית ודיפלומטית בין לאומית בחלוקת התוצרת החקלאית ומחירה בעולם, מהתוצאות הרות האסון של אי נקיטת צעדים אלו יהיה הרבה יותר קשה להתעלם.
מי שרוצה להבין קצת יותר לעומק את הסיבה להווצרות הבועה במחירי המזון מוזמן לעיין במאמרה המעניין של ורד דר : http://www.psagotofek.co.il/Files/rice2.pdf
אין ספק שמדובר בבועה. החלק האופטימי הוא שנראה כאילו היא עומדת לפני פיצוץ. החלק המפחיד הוא שכשהיא תתפוצץ ידלגו הספקולנטים לחלק אחר של חיינו כדי לקצור רווחים.
למה לחזור לימי המהפכות הגדולות - בימים אלה ממש עומד לדין בבגדד אחד מעוזריו של סאדאם חוסיין, ששמו כרגע נשמט ממני, על כי ציווה להוציא להורג סוחרים בעיר כאשר התברר לו שהם אינם מוכרים תוצרת חקלאית לציבור בגלל המתנה לעליית מחירה, תוך ניצול המחסור
שהשתרר בתוצרת זו. זו אגירה וזה שכרה- ענישתם של המענישים את האוגרים.
כבר אמרו במקורותינו על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון, לא ?
