את מי מעניין אחוז הגידול בתקציב?
מאת: ירון דישון :: 2008 / 07 / 5
כמדי שנה, ולאחרונה פעמיים בשנה, עורך המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס "להתוויית מדיניות כלכלית לאומית" הידוע בשמו "כנס קיסריה". השבוע נערך כנס הקיץ של פורום קיסריה .
נושאי הכנס היו השנה:
השפעות איכות הסביבה על ישראל ומשמעותיהן הכלכליות, המשבר ברשויות המקומיות בישראל, התפתחויות בכלכלה הבין-לאומית והשפעותיהן על ישראל והמדיניות המקרו-כלכלית.
ביקורת על עצם קיומו של פורום כזה הושמעה כבר לפני שנים, בכתבתה של חנה קים ב"הארץ". הפורום מפגיש אנשי ממשל ואנשי הון ואקדמיה, שלפי הגדרת תפקידו, דנים במדיניות הממשלה בנושאים כלכליים-לאומיים, במקום לנהל שיח כזה בפרלמנט ותחת חסותו, תוך ייצוג כלל נבחרי הציבור.
העניין המרכזי שבו עסק הצוות למדיניות מקרו-כלכלית היה נושא אחוז הגידול בתקציב המדינה. כידוע, כרגע מוגבל הגידול בתקציב המדינה בחוק, ל -1.7%, השווה לגידול האוכלוסייה השנתי בישראל. הווי אומר שהגידול בהוצאה הממשלתית לנפש מוגדר בחוק ללא תלות בנתוני הצמיחה, איסוף המיסים, הגירעון. כלומר, ללא התייחסות למציאות החומרית במדינה.
המלצות הצוות היו להגדיל את גידול התקציב באחוז אחד, לשיעור של 2.7%. ההגדלה בתקציב באה בעקבות טענה שהדבר נחוץ לשם התמודדות עם תקופת המשבר הכלכלי המגיע אלינו בעקבות המשבר האמריקאי והעולמי.
במסקנות הצוות מופיעה דעת מיעוט של מתנגד לרעיון הגדלת התקציב. סגן ראש אגף התקציבים באוצר, שממשיך לקבוע ששימור הגידול הנוכחי בתקציב הכרחי למען חוסנה הכלכלי של ישראל ולהורדת החוב של המדינה ביחס לתוצר.
מהו חוסן כלכלי אם לא הגדלת התוצר, קרי התעסוקה והצמיחה במשולב?
ניכר כי למייצג אגף התקציבים בכנס ישנו סדר יום ברור. סדר יום שכביכול מוסווה מאחורי חזות פקידותית. מהי משמעות שימורו של התקציב ביחס לגידול באוכלוסיה או למשברים כלכליים, אם לא מדיניות פוגענית כלפי התוצר והמסחר המקומי והבין לאומי של ישראל.
כפי שניתן לראות, הדיון בסוגיית גידול תקציב המדינה אינו דיון כלכלי-אקדמי בלבד, כי אם דיון רעיוני-פוליטי על סדר עדיפויות לאומי, וככזה הוא צריך לעניין את כולנו!
מידע מלא על פורום קיסריה ניתן למצוא באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
ירון דישון הוא סטודנט באוניברסיטת חיפה, חבר בקבוצת "סטודנטים למען צדק חברתי" וביסו"ד.
יש להזכיר כי הפורום בחסות 1.איי.די.בי - דנקנר, 2. בנק לאומי - 10% - סרברוס, 10% מ"י נכסים. 60% - נסחר בבורסה. ו3. ישרוטל - דיוויד לואיס (שמרן בריטי. טייקון ומקורב לשמעון פרס).
כלומר, מי שמקדם את הפורום הם בעלי עניין ברורים. לואיס הוא איש תיירות ונדל"ן. לאומי הינו מוסד פיננסי. ואידיבי מחזיק בסלקום, כיתן וכלל תעשיות.
כבוד הנגיד בנאומו:
אם נחרוג מהיעד התקציב, נשלם מחיר כבד ונאבד את אימון המשקיעים הישראליים והזרים. הדבר יביא לכך שמשקי הבית, הפירמות וממשלת ישראל יידרשו לשלם שיעורי ריביות גבוהים יותר -- ואני לא מתכוון לריבית בנק ישראל אלא לריבית שנקבעת בשוק. משרד האוצר נוקט במדיניות הנדרשת והיא המשך השמירה על המשמעת התקציבית, שהוכיחה את עצמה כבסיס חיוני ומוצלח לצמיחת המשק בשנים האחרונות.
בנק ישראל, מצדו, ימשיך לתרום למשק ע"י התמקדות מדיניות הריבית לשמירה על יציבות מחירים. כך, נצליח לעבור את תקופת ההאטה בפגיעה המזערית האפשרית, ולחזור לצמיחה מהירה ומתמשכת בהקדם.
ב-4 השנים האחרונות זו הייתה הגישה המקרו-כלכלית – בצד המדיניות התקציבית ומדיניות הריבית - שהביאה לתוצאות מאוד מוצלחות, כפי שציינתי. אנחנו במבחן הרציני הראשון וחשוב שנעמוד בו בהצלחה. לא נעשה זאת אם נשנה את הגישה זו דווקא עכשיו.
ועוד כמה מילים על שוק המט"ח. אנחנו עדים להתחזקות השקל הנובעת מגורמים גלובאליים – היחלשות הדולר בעולם – ומגורמים מקומיים – העודף בחשבון השוטף וזרם ההשקעות לארץ. עם זאת, התחזקות השקל בתקופה האחרונה לא צפויה ולמרות שאנחנו לא מוצאים עדויות לטענות שמדובר בפעילות ספקולטיבית, קשה להסביר אותה. בנק ישראל ימשיך במדיניותו הנוכחית, אם כי תמיד אמרתי כי בנקאי מרכזי לעולם לא אומר "לעולם לא".
הקולות הנשמעים להטיל מגבלות מכל סוג שהוא על תנועות ההון מסוכנות וחסרות אחראיות. מדובר ברעיונות שלא הצליחו בעולם וגם לא בארץ בשנות ה-70, ה-80 וה-90. אם נקשיב להם אנו עלולים להחזיר המשק הישראלי יותר מ-10 שנים אחורה. אסור לנו להקשיב להצעות בלתי אחריות אלו. זו העת להמשיך ולגלות אחריות ולא לצאת להרפתקאות מסוכנות.
זהו!
מיהו נציג האוצר הזה?
איציק, הטלת עלי עבודה לא פשוטה, מאחר ובאתר משרד האוצר, לא מצויינים שמות בעלי תפקידים (לפחות בא' התקציבים).
ובכל זאת, שמו רותם פלג.
התואר המלא: סגן הממונה על התקציבים בפועל לענייני ביטחון, ביטחון פנים ומשרדי ממשל ומינהל.
נכנס לתפקיד ב-1.4.08.
