השוואת שכר המינימום ברחבי העולם
מאת: יסו"ד :: 2008 / 09 / 1
גרף המראה את המתאם בין אחוז החברים בארגוני העובדים מכלל השכירים, ובין גובהה היחסי של עלות שעת עובד.
מסקנות מן הטבלה
* ככל שעלותה למעסיק של שעת עובד בשכר מינימום גבוהה יותר ביחס לתוצר הממוצע לשעת העבודה כך שיוויוניות חלוקת ההכנסות גבוה יותר.
* ישנו מִתְאם ברור בין אחוז החברים בארגוני העובדים מכלל השכירים, ובין גובהה היחסי של עלות שעת עובד בשכר מינימום ושוויוניות חלוקת ההכנסות. כלומר: יותר עובדים מאורגנים-יותר שיוויון!
* הטבלה אינה מסוגלת לשקף אכיפת חוקי שכר בכלל ושכר מינימום בפרט, אולם ניתן לראות שלמרות ששכר המינימום החוקי בצרפת למשל גבוה יחסית, חלק מן המדינות המובילות על צרפת עושות זאת בזכות אכיפה בפועל. מדינות אלו מתאפינות לרוב בארגוני עובדים חזקים.
* מבנה דמוקרטי בארגוני עובדים עוזר, ראו מיקומן הגבוה של ארצות סקנדינביה והולנד המתבלטות בתחום זה.
בטבלה שלפניכם מופיע שכר המינימום ב-15 מדינות מתועשות ברחבי העולם.
כדי להקל עליכם, המדינות מחולקות ל-4 קבוצות ע"פ המודל כלכלת המקרו שלהם.
הקבוצה הסוציאל-דמוקרטית המובהקת בסקנדינביה (אדום) - שבדיה, דנמרק, נורבגיה ופינלנד.
מדינות הנוטות להיות סוציאל-דמוקרטיות (הקבוצה הצבועה בסגול) - אוסטריה, הולנד, גרמניה, צרפת ובלגיה.
מדיניות המקימות מודל חלש יחסית של מדינת רווחה (הקבוצה הצבועה בכחול) - ספרד, אירלנד, בריטניה, יוון וישראל.
ארה"ב המקיימת את מודל מדינת הסעד. צבועה בשחור.
הערות
א- עלות מעסיק כוללת הינה העלות הכוללת בנוסף לשכר בפועל גם את תשלומי מעסיק לביטוחי חובה וביטוחים מטעם הסכמים קיבוציים, תשלום מגולם עבור חופשה שנתית בתשלום, ותשלום מע"מ על שכר עבודה.
ב- בארצות סקנדינביה שכר המינימום נקבע ע"י הסכמים קיבוציים והנתון מבוסס לכן על ממוצע תעריפי המינימום לרבות תוספות כלליות עבור עובדים לא מקצועיים בהסכמים הקיבוציים. הממוצע לא כולל את ענף הבניין ששכר המינימום בו גבוה יותר משמעותית מבענפים אחרים.
ג- בגרמניה נבחר השכר הקובע מבחינת תוכנית Hartz IV שהוא השכר המינימאלי שמובטל רשאי לסרב לעבוד תמורתו ועדיין להיות זכאי לדמי האבטלה הבסיסיים ללא הגבלת זמן.
ד- באוסטריה הנתון מבוסס על שכר המינימום שהוגדר בהסכם קיבוצי כללי ארצי.
ה- בארצות שבהן שכר המינימום קבוע בחוק מתווספות אליו בטבלה זו גם תוספות כלליות מתוקף הסכם קיבוצי ארצי כלל ענפי.
ו- ההנחות בעמודות שתיים ושלוש מטרתן ליצור בסיס אחיד להשוואה תוך נטרול הבדלים בתל"ג ואו בתוצר למועסק.
ז- שוויוניות חלוקת ההכנסות מבוססת על נתוני Eurosat והלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה בנורבגיה ובארצות הנוספות שאינן חברות באיחוד האירופאי.
ח- ההנחה לגבי הצריכה הציבורית היא שניתן לראותה כמתחלקת באופן שווה בין הפרטים בחברה.
ט- הוצאה לביטחון מנוטרלת מבסיס החישוב ולכן אינה מגדילה או מקטינה את שוויוניות חלוקת ההכנסות כולל צריכה ציבורית.
י- אחוז חברי ארגוני העובדים מכלל ציבור השכירים מבוסס בעיקר על ההצלבה בין נתוני הקונגרס העולמי של ארגוני העובדים ה ITUC עם נתונים על היקף כוח העבודה השכיר. בארצות סקנדינביה וגרמניה, המספרים מדוייקים יחסית. כנ"ל בישראל שבה כללתי את גם ארגוני העובדים המקצועיים הפועלים מחוץ להסתדרות ארגונים שאינם חברים ב ITUC. את ההסתדרות הלאומית לא החשבתי כארגון עובדים מסיבות שאינן נראות לי כדורשות הסבר.
יא - שכר המינימום בפועל, הכוונה לשכר המינימום לפני שנעשה התיקנון. כך למשל נניח שהתוצר לשעת עבודה בגרמניה עומד על 10 יורו, התוצר לשעת עבודה בישראל עומד על 5 יורו והתוצר לשעת עבודה בצרפת עומד על 15 יורו. אנחנו מניחים את גרמניה כבסיס להשוואה, ולכן בכדי לקבל את שכר המינימום הישראלי המתוקנן, נכפיל את שכר המינימום בישראל ב-2 (5*2=10). כדי לקבל את שכר המינימום המתוקנן בצרפת נחלק את שכר המינימום הצרפתי ב-1.5 (15\1.5=10).
תוצר לשעת עבודה - סה"כ התוצר של המדינה בשנה, חלקי סה"כ שעות העבודה במדינה בשנה. נתון זה, לעומת תוצר לנפש למשל, לוקח בחשבון את אורך שבוע העבודה במדינה. לדוגמה, בצרפת וגרמניה ישנו אותו תוצר לנפש, אך בגרמניה עובדים יותר שעות, לכן התוצר לשעת עבודה של צרפת גבוה יותר. השוואה על הבסיס הזה לא תטה את התוצאות לטובת מדינות בהן אין הגבלה לכמות שעות העבודה כמו ההשוואה המקובלת על בסיס תוצר לנפש.
הטבלה נערכה, הוערה והוארה ע"י ד"ר עמי וטורי - מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה החברתית-כלכלית, ממייסדי כוח לעובדים וחבר יסו"ד.
שאלה מתודולוגית: מה מאפיין מדינה כ"סוציאל דמוקרטית" ומה מאפיין מדינה כ"נוטה לסוציאל דמוקרטיה"? ומה מבדיל "מדינת רווחה" מ"מדינת סעד"?
הייתי גם מעוניין לדעת מהיכן נלקחו הנתונים במקומות בהם לא מצוינים מקורות.
בנוסף, האם שכר המינימום צמוד למדד המחירים ולעלות המחיה בארץ הנתונה?
לגבי השאלה האחרונה ראה הערה יא המסבירה כי מדובר בשכר מינימום מתוקנן וכיצד מבוצע תיקנון זה. התיקנון מטרתו ליצור שכר מינימום על אותו בסיס כך ש שכר מינימום מתוקנן של למשל 5 אירו במדינה אחת שווה כמובן יחסית לשכר מינימום של 5 אירו במדינה אחרת.
לגבי הנתונים בעמודות 2 ו 3. שכר המינום לפי חוק ותנאי החובה הסוציאלים מפורסמים באתרים רבים המקורות העיקריים הם EIRO ו SSA . לגבי שכר המינימום על בסיס הסכמים קיבוציים מדובר בהסכמים הקיבוציים שאותם ניתן למצוא בשפת המקור ולרוב גם באנגלית באתרים של אירגוני עובדי הרלוונטים. בשבדיה מדובר בהסכם הכללי של ה LO בדנמרק פינלנד ונורבגיה מדובר בכ 15 הסכמים שונים בכל ארץ שכל אחד מצוי באתר של אירגון אחר. הארגונים הבולטים כוללים בין השאר את 3F הדני PAM הפיני ועוד אירגונים רבים נוספים. לגבי גרמניה שכר המינימום מופיע בתקנות הביטוח הלאומי הגרמני ובמחקר של מכון Hans Bolcker השיך ל DGB פדרציית אירגוני העובדים הגרמנים.
לגבי המודלים
המודל הסוציאל דמוקרטי המלא מתאפיין ב: א- נטל מס גבוה (כ 50% מהתל"ג), ב- שיעור גבוה מאוד של חברות באירגוני עובדים, ג- שיעור גבוה מאוד של ההון הפיננסי הנמצא בבעלות ציבורית. ד- זכויות שביתה מתרניות מאוד. ה-מדינת רווחה בהיקף התואם נטל מס של 50% מהתל"ג.
המודל הנוטה להיות סוציאל-דמוקרטי מתאפיין: א- בנטל מס שהינו מעל 40% מהתל"ג. ב- מדינת רווחה התואמת נטל מס מעין זה. ג- אין מגבלות חריפות על זכות השביתה. ד- בחלק גדול מהמקרים מתקיימים גם התנאים של המודל הסוציאל-דמוקרטי המלא אבל לא מתקיימים כל התנאים.
מודל מדינת הרווחה החלשה משמעותו שלא מתקיים אף אחד מתנאי מודל א וגם לא מתקיימים כל תנאי מודל ב אבל עדיין מתקיימים מאפיני יסוד של מדינת רווחה דוגמאת ביטוח בריאות ציבורי לכלל האוכלוסיה, ותשלומי העברה אוניברסאלים.
מודל מדינת הסעד משמעותו שחסרים רכיבי יסוד של מדינה הרווחה האוניברסאלית (בראש ובראשונה ביטוח בריאות כללי)אם כי קיימות תוכניות סעד נקודתיות.
שלום,
הייתי שמח לקבל התיחסות מפורטת ומנומקת של עורך המחקר להערתו:
"את הסתדרות עובדים לאומית לא החשבתי כארגון עובדים מסיבות שאינן נראות לי כדורשות הסבר".
זוהי טענה שאני מעלה בפני עובדינו זה זמן מה ואבקש לה ביסוס.
לוי
לוי,
ההסתדרות הלאומית קמה ב 1934 כ"אירגון בוסר":
1. אירגון שדגל בין השאר בביטול זכות השביתה! והחלפתה בבוררות חובה.
2. הע"ל (אם כי בזאת דמה להסתדרות הכללית עד לשנות ה 60) הינה סגורה בפני לא יהודים.
3. כיום אין להסתדרות הלאומית כמעט אף הסכם קיבוצי שאינו הסכם מטעם. ההסכם הקיבוצי העיקרי והוועד העיקרי של ההסתדרות הלאומית הינם וועד עובדי קופת חולים הלאומית שבמקרה זה הינם עובדי מוסד ששייך להסתדרות הלאומית.
3. בעבר זכתה הע"ל בדמי טיפול מחברות כוח אדם ע"י חתימת הסכם קיבוצי כמעט נטול זכויות מה שאילץ את ההסתדרות הכללית לחלוק עימה שותפות לפי מפתח של 1/3 להע"ל ו 2/3 לכללית כאשר ההסכם החדש היה כבר הסכם סביר יותר (אם כי מדובר בהסכם שאינו נאכף בהצלחה מרובה..).
4. אני גם לא זוכר שביתה של ממש שהוכרזה ע"י הע"ל ב 74 השנים האחרונות לקיומה. ידוע לי שלאחרונה חובר בהע"ל תקנון וועדים ושהיא נותנת שירותי יעוץ משפטי סבירים בהחלט ברמת הפרט.
5. המבנה הבעייתי אינו כעיקרון מבנה של אירגון עובדים (בחירות המנותקות מזיקה למקום העבודה ואו הענף הכלכלי בו מועסק החבר הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית). להתסתדרות הכללית יש לפחות ענפים נבחרים (או לפחות ענפים האמורים להיבחר) על בסיס ענף כלכלי ואו מקצועי שיש להם מידת מה של אוטונומיה משתנה וסמכויות מסוימות (הסתדרויות ענפיות ומקצועיות וועדים ענפיים ומקיצועים ארציים) להע"ל אין למיטב ידיעתי אפילו את זה.
6. נדיר למצוא מצטרפים וולונטרים להע"ל. רוב חברי הע"ל הם או אנשים המבוטחים בקופת חולים לאומית העובדים במקומות עבודה עם הסדרים קיבוציים שחתמה ההסתדרות הכללית כאשר מחלקת משכורות משייכת אותם להע"ל כברירת מחדל. לחילופין מדובר ב 1/3 מעובדי חברות כוח אדם שלעיתים רק משלמים דמי טיפול ולעיתים מוחשבים כחברים.
לסיכום, כאמור לא מדובר באירגון חדש אלא באירגון וותיק מאוד שכמעט לא פעל בשדה ההסכמים הקיבוציים ואו בשדה מאבקי העובדים ושגם כיום יש לו מעט מאוד וועדים מעבר לוועד עובדי קופת חולים לאומית.
תודה על התשובות.
עם זאת סעיף י"א מראה כי התיקנון מתבצע בהתאם לפריון, ולא למדד המחירים. תקן אותי אם אני טועה אבל יכולה להיות מדינה בה עלות מחיה גבוהה באה יד ביד עם פריון עבודה גבוהה כך שהשכר הגבוה מתמתן.
אתה צודק אם רצונך לדעת עד כמה ניתן "לחיות יותר טוב" עם שכר מינימום שבדי במקום שכר מינימום ישראלי. אלא שמטרת הטבלה היא אחרת. הטבלה מיועדת להראות עד כמה התגמול שמקבל מי שניכנס אל שוק העבודה בתנאיו המינימאלים (שכר מינימום) הינו "תגמול הוגן". לכן שכר המינימום מתקונן ביחס לפריון ולא ביחס לרמת המחירים.
