יום השנה ה-29 לפטירתו של יגאל אלון
מאת: יסו"ד :: 2009 / 03 / 5
השבוע ציינו מוקירי זכרו של יגאל אלון את יום השנה ה-29 לפטירתו. את יום זה ציינו חברים לפלמ"ח, שותפים לדרך וממשיכיו: מאות חניכי ובוגרי תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטיות, והמכינות הקדם-צבאיות.
קודם לטקס בבית העלמין של קיבוץ גינוסר במעמד שר הביטחון אהוד ברק, ערך צוות בית אלון יום עיון לתנועות הנוער ולמכינות הקד"צ אשר עסק במזרח התיכון ובערביי ישראל. יום העיון נסתיים בהרצאה של העיתונאי הנצרתי נזיר מג'לי.
מורן, חבר צוות ההדרכה של בית יגאל אלון הקריא את הדברים הבאים בטקס האזכרה:
מרחב בית העלמין הזה, עם רחש גלי הכנרת המתרחקים עם השנים והעוצמה העדינה של קירות הגליל והגולן שעוטפים אותנו כתמיד, מאותתים לנו כי הגיעה עת כיסופים. כיסופים אל מה שהיה ואינו יחזור עוד.
ההדרכה היומיומית בבית יגאל אלון, סיפור תולדות חייו, דְלִיַת המסרים החינוכיים והערכים הרבים ששיקף האיש, וההליכה בדרכו, גורמת לנו להתגעגע ליגאל, להתגעגע לאדם שלא זכינו להכיר מעולם.
אנחנו, צוות ההדרכה של בית יגאל אלון, המורכב מבוגרי תנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטיות ומבוגרי מכינות קדם צבאיות, רואים ביגאל אלון דוגמה ומופת לכל אמונותינו, ולדרך פוליטית אמיצה, מורכבת, מקורית ונכונה.
אלון הוכיח את יכולת ההגשמה של רעיונות נשגבים, ואת האפשרות הריאלית לבנות חברת רווחה על תשתית רעיונית של שוויון, כבוד הדדי, סולידאריות ואהבה.
יגאל אלון היה המוציא אל הפועל של ערכי הציונות הסוציאליסטית בפוליטיקה של אחרי קום המדינה.
הפוליטיקה של אלון, לא הכירה בעליונות של נושא אחד על פני משנהו. אלון לא הכיר בכך שהביטחון חשוב יותר מיחסי החוץ, לא בכך שהשלום חשוב יותר מהצדק החברתי, לא בכך שהכלכלה חשובה יותר מהרווחה, או בכך ששלטון החוק חשוב יותר מיחסי דת ומדינה או יחסי יהודים-ערבים, ולגבי כולם - גם לא להפך.
יגאל היטיב להבין, לפעול ולחנך כי הכל בסופו של דבר עשוי כלים שלובים, ומנהיגות אחראית בעלת מעוף ובסיס רעיוני, רואה במדינה מכלול שלם המורכב מגורמים שונים המזינים זה את זה ואשר קיומם תלוי זה בזה, ויש להשקיע בהם מידה שווה של רצינות ובראייה מערכתית וכוללת.
יגאל הדגיש כי כל מלאכת ניהול המדינה מכוונת, בסופו של דבר- לעיצוב דמות החברה הישראלית ויצירת הסדר החברתי שבתוכה.
מתוך הבנת כל אלו חתר יגאל אלון לאורך כל דרכו הפוליטית לכינון מדינת רווחה החיה בשלום יציב וקבוע עם שכנותיה, במזרח תיכון מפותח ומודרני.
כך פעל אלון לאורך השנים מול מתנגדים רבים וחזקים, והצליח במידה חלקית.
לאורך כל שנות עמידתו בראש המערכות הצבאיות והמדיניות בישראל, לא חדל להיות חבר קיבוץ ותנועה פעיל, אשר מצא בקיבוצו בסיס של כוח והשראה לפועלו, ובתנועתו- מצפן ערכי ומעשי. יגאל השכיל לזהות במעשה האיחוד של התנועה הקיבוצית, מעשה של יצירת ראש חץ לתנועת עבודה רחבה שפונה ומייצגת את ציבור הפועלים כולו על כל חלקיו ורבדיו.
בשמאל המאוחד שקידם ובנה, ראה אלון גורם מקדים להובלת המדינה כולה.
כיום זקוק השמאל הציוני יותר מתמיד לאותו גורם תנועתי ומאחד, כדי שיוכל לחזור למקומו המתבקש בהובלת המדינה.
זוהי עת כיסופים וערגה על איש שהיה ואיננו, ועל דרך שהייתה וניצבת כעת בפני צומת מכריעה.
על תנועת העבודה לחזור לדרך אלון, כדי לממשה.
צוות בית אלון.
