חזרה לעידן ההלאמות


האם המשבר הכלכלי הגלובלי יפוצץ את בועת תורת השוק-החופשי ויכריח את מדינות לקחת תפקיד יותר פעיל?

מעובד מתוך מאמרו של מרטין ז'אק (Martin Jacques), ה'גארדיאן' 18 בפברואר 2008


העולם עוצר את נשימתו ומנסה לתפוס את החשיבות האפשרית של ההתרחשויות הכלליות האחרונות. שפל כלכלי והתרסקויות של שוק המניות אינן בלתי מוכרות, כמובן, גם אם לצרכנים מערביים הרגילים לעליית מחירי הדיור ולקניות בלתי פוסקות, עשור נדמה כזמן ארוך במיוחד. אבל המשבר הזה מאיים להיות שונה, הוא מאיים להיות גדול. הוא כבר הכריח את ממשלת בריטניה להתערב במה שנתפס ככפירה כבר שלושה עשורים: הלאמה. ההתמוטטות של בנק נורת'רן רוק (Northern Rock) והלאמתו, הוא רגע היסטורי מכונן שמסמן את סופו של עידן אחד ותחילתו של אחר. אנחנו חיים בעידן דומה לשנות השבעים כשעליות גדולות במחירי הנפט גרמו למרוץ אינפלציוני שבתורו הביא לסיום ה'בום' הכלכלי, להתפוררותה של מדינת הרווחה ועידן הניאו ליברלי של אי התערבות ממשלתית.

המשבר הנוכחי מאיים להיות עמוק יותר: התהפוכות של 1973 נגרמו בעקבות הסטה זמנית של הכוח מהעולם התעשייתי לאופ"ק; הפעם סיבת המשבר קבועה ובעלת השלכות מרחיקות לכת – היסט יסודי של הכוח הכלכלי מהעולם המפותח לעולם המתפתח, ומעל הכל לסין ולהודו. היסט הסדר גודל זה לא קרה מאז לידתו של המערב כתחנת כוח תעשייתית במאה ה-19.
התוצאות הכלכליות והפוליטיות יהיו מסדר גודל שקשה להבין. המשבר הנוכחי "מתבשל" כבר הרבה זמן, ומכחוש בהתמדה, בעיקר בארצות הברית שמנהלת משטר הניאו-שמרני אבסורדי. המעצמה המערבית הגדולה מאיימת להפוך לרומא חדשה, כשהיא מפנה את גבה להפרת האיזון ההולך הגובר בין הבזבזנות האדירה שלה לבין היצרנות הגדולה של מזרח אסיה.

המשבר הכלכלי האחרון מבשר ירידה משמעותית בהשפעה הכלכלית והפוליטית של ארצות-הברית, בדומה לאופן שבו המשבר של 1931 ציין, באיחור מסוים, את הסופה של העליונות הכלכלית הבריטית. משברים מערכתיים יסודיים משויכים לעתים קרובות לשקיעתה של המעצמה החזקה, ולחוסר יכולתה הגובר לשמר את המערכת, שבה שלטה קודם לכן. חוסר היציבות העמוק בין שתי מלחמות העולם נבע במידה רבה מחוסר יכולתה של בריטניה לשמר את מעמדה.

המשבר הנוכחי, בבסיסו, הוא תוצאה של השקיעה הכלכלית של ארצות-הברית וחולשתה הגוברת כעומדת בראשה של מערכת פיננסית בינלאומית, אותה תכננה לרווחתה. המשבר מתבטא באופן הבהיר ביותר בגרעון הכרוני במאזן התשלומים של ארצות-הברית, ובתלות ארוכת השנים של עוצמת המטבע שלה בדולרים שזורמים למזרח-אסיה ומוחזקים בה. ייתכן והמהומה הנוכחית תירגע לזמן מה, אבל ההסדרים הישנים מתפרקים ודומה כי לא ניתן יהיה להמשיך ולקיימם. ארצות הברית תמשיך להיאבק על שימור ההסדרים הקודמים ששרתו אותה בצורה נאמנה כל כך.

ההשלכות הפוליטיות של משבר זה יהיו עצומות. המשבר של תקופת בין המלחמות הוביל למלחמת העולם השנייה ולהולדתו של הסדר הקיינסיאני. המשבר של אופ"ק בשנות ה-70' שחק את הקונצנזוס הסוציאל-דמוקרטי והוביל לנצחון הניאו-ליברליזם. והפעם? דבר אחד נראה וודאי: האורתודוקסיה הניאו-ליברלית תתערער. השינוי עשוי להופיע בדרכים שונות ורבות. הוא יכול להוביל לעלייה של מדיניות מכסי מגן בארצות-הברית ובאירופה אל מול מדינות מתפתחות כגון סין. הוא יכול לייצר תקנות חדשות כדי השתלטות של קרנות הון עצמאיות מעל נכסי מפתח אסטרטגיים.

'השוק החופשי' ו'דה-רגולציה' נחשבים ראויים ביותר ככלים שבאמצעותם מקיים העולם המערבי את שליטתו הכלכלית העולמית על העולם המתפתח. הסיפור משתנה לחלוטין כאשר הם הופכים לכלי שבאמצעותו יכולות מדינות מתפתחות להפעיל את השפעתן על כלכלות מערביות. באופן דומה, במהלך מיתון סביר להניח, שהמדינה תיקרא לשירות פעיל כשהממשלות המערביות מנסות להתמודד עם ההשלכות המתרבות במהירות של כשלי השוק. זו לא תאונה שמדינות מתפתחות – כמעט כל מזרח אסיה, לדוגמה – מחזיקות במדיניות של התערבות כלכלית ממשלתית. שווקים חופשיים ו'יד נעלמה' הם כלים מועדפים על בעלי העוצמה וזכויות היתר. שקיעתו של העולם המערבי עשוי להוביל לשינוי משמעותי בהלך מחשבה זה.
הקרקע הפוליטית רועדת. התגברות הניאו-ליברליזם קשורה קשר הדוק לאימוצה של ארצות-הברית כמדינה אותה יש לחקות. וראו כיצד השתנתה ארצות-הברית: מדינה החיה מעבר ליכולותיה, תלויה במנות גדושות של אשראי אסייתי, מאופיינת בפערים עצומים, המוסדות הפיננסיים המרכזיים שלה פועלים בטיפשות ונאלצים להישען לשם גאולתם על קרנות ההון של סין ומדינות אחרות.

אז שימו לב - אנחנו רק בתחילתו של השינוי הגיאו-פוליטי הגדול ביותר מאז שחר העידן התעשייתי.

פורסם בגיליון 36 של כתב העת חברה.


מה שאני רואה בטרמינולוגיה של האתר הזה ואנשים שמכנים עצמם סוציאלדמוקרטים, הוא עדיים שימוש בטרמינולוגיה של אנשים שדוגלים בתפיסה הניאו ליברלית. למשל משתמשים אצלנו במונח שוק חופשי כמשהו קפיטליסטי וניאו ליברלי. בזה שאנחנו משתמשים במונח הזה, אנחנו מקבלים את האקסיומה שזהו אכן שוק חופשי.
השוק חופשי לקבוצה קטנה של אנשים; לגבי רוב האנשים השוק איננו חופשי כלל וכלל.

נשלח ע"י איציק ש. ב- April 9, 2009 12:26 AM

אני חושב שפנינו אכן אל משבר-גורר-תפנית דוגמת 1929 ואפילו 1973. אבל לדעתי משבר 1973 הייתה תגובה לחוסר היציבות שגרמה ארה"ב כשנסוגה חד צדדית מברטון וודס בתחילת אותה שנה.
להיסטוריה כאן יש מידת חשיבות כי לדעתי צריך לחזור להסכמים בין לאומיים שמחלקים את העוצמה העולמית ומייצבים את הכלכלה. אני חושב שארה"ב והמערב ישלמו מחיר כבד על ניצול העולם השלישי ב-30 השנים האלו ויצטרכו מתוך בחירה או הכרח לוותר על חלקים גדולים של זכויות היתר שלהם.
לצערי עושה רושם שסין תנסה להפוך לכוח דומיננטי במקום ללמוד מטעויות העבר ולדאוג לחלוקה צודקת של כוח והון.

נשלח ע"י עמית ב- April 13, 2009 12:42 AM

הערה קנטרנית:
המילה הלאמה, נגזרת משורש לאום. האם אין דבר זה בעייתי משהו בשימושם של כמה מחברי יסו"ד?

נשלח ע"י מיכה אשחר ב- April 18, 2009 6:05 PM
Posting of new comments has been disabled for this post.